החיזבאללה הבטיח נקמה על חיסול סולימני? ככל הנראה יתמקד בשיקום מבית
הארגון הבטיח תגמול מדמם למותו של סולימאני, אך במציאות הוא ככל הנראה יישאר ממוקד בשיקום מעמדו הנמוך בבית
עוד לפני שחוסל על ידי מל”טים בארה”ב החודש, קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה האיראנים, עבר כמה חודשים קשים. במשך שנים הוא הרחיב בהתמדה את פעילותו באמצעות כוחות פרוקסי בלבנון, סוריה ועיראק. אך לאחרונה כוחותיו ספגו פגיעות רבות. צבא ישראל תקף בסיסים איראניים רבים בסוריה ובעיראק (וייתכן כי בלבנון), והרג מספר רב של לוחמים ומפקדים לבנונים ועיראקיים וחיסל את מרבית מפעלי הטילים המדויקים של סולימאני.
למרות ההפסדים הניכרים, לסולימאני הייתה מטרה אחת בלבד: שהוא מעולם לא יאלץ להתעמת ישירות עם ארצות הברית. כשהוא מתבונן בפרס המרכזי בהבטחת השפעתה של איראן על האזור, הוא השמיע כל פעם והבטיח תגובה ב”זמן ובמקום הנכונים “, מנטרה מוכרת עבור נציגים ואנשי איראן בשנים האחרונות.
אבל הזמן והמקום הנכונים לא הגיעו. סולימאני, המתזמר הגדול של הכוח האזורי של איראן, נהרג. ועכשיו איראן במצב קשה. אי עשיית דבר יעיד על חולשה, אך תגובה תקיפה עשויה גם לחשוף את המשטר וסביבתו ליותר תקיפות מצד ארה”ב. בהתחשב באילוצים, סביר להניח שאיראן תמנע מצעדים דרסטיים העלולים להוביל למלחמה. במקום זאת, היא תמשיך באותה דרך שעליה סולימאני התעקש: שום עימות ישיר עם אויביה העיקרי, אלא מאמץ רציני להבטיח את השפעתה המוסדית של איראן באזור. וחיזבאללה – אחד השותפים האזוריים העיקריים שלו, שבימים האחרונים הבטיח קמפיין של אש וזעם – ככל הנראה יעשה את אותו הדבר.
הסימנים לאסטרטגיה של איראן וחיזבאללה כבר החלו לעלות. ב- 5 בינואר, איראן הצהירה שהיא לא תעמוד עוד בכל הגבולות של עסקת הגרעין שלה ב -2015. כמו כן, הפרלמנט בעיראק קיבל החלטה הקוראת להרחיק את כל חיילי ארצות הברית הנותרים בעיראק. ימים לאחר מכן פגעה איראן בבסיסים אמריקאים בעיראק, שלאחריה טענה שהיא לא מבקשת מלחמה.
בתוך כך, באזכרה לסולימאני בפרברים הדרומיים של ביירות, ב -5 בינואר, קרא מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, לתגובה קשה בהרבה. צבא ארה”ב, אמר, יצטרך לשלם את המחיר על הריגתו של סולימאני, והזהיר כי חייליו וקציניו ישובו לביתם בארונות קבורה. הוא הצהיר שהתגובה להתנקשות לא תהיה באחריות איראן בלבד, אלא גם כל בעלות בריתה. עם זאת, הוא התריע כי אין לכוון לעבר אזרחים אמריקאים. “עונש הוגן”, טען, יכוון ל”נוכחות הצבאית האמריקאית באזור: בסיסים צבאיים אמריקאים, ספינות חיל הים האמריקניות, כל קצין וחייל אמריקני בארצותינו ובמחוזותינו. ”
דבריו הגיעו יממה לאחר שזיינאב סולימאני, בתו של קאסם סולימאני, התראיינה לערוץ הטלוויזיה “אל-מנאר” של חיזבאללה. היא אמרה שהיא מאמינה בנסראללה. “אני יודעת שהוא ינקום את דמו של אבי,” הוסיפה.
הצהרתה לא הייתה ממש אינדיקציה לכך שחיזבאללה ייקח בקרוב יוזמה לפתיחת תגובה צבאית נגד ארצות הברית. במקום זאת, מדובר בהודעות חכמות, תזכורת לכוחה האזורי של איראן, ורמז כיצד סולימאני עצמו טיפח את חיזבאללה לאחת מבעלות בריתה החשובות ביותר של איראן.
למעשה, אם נשים את הרטוריקה הלוהטת בצד, נסראללה יודע שהוא לא יכול להיות מעורב ישירות בשום סוג של תגמול. זה ניכר כי בדבריו הוא לא הזכיר את לבנון פעם אחת, ואף לא רמז לישראל כיעד. למרות האומץ שלו, נסראללה יודע שהאפשרות הטובה ביותר עבורו ואיראן היא להמשיך להיות פרגמטי ולא לפתוח במלחמה אזורית.
בעשור האחרון האסטרטגיה של חיזבאללה בלבנון היא לשמור על יציבות, אך סוג היציבות המגנה על האינטרסים של איראן. זו בדיוק הסיבה שהארגון ראה בהפגנות האחרונות בלבנון אתגר שצריך להשתיק. חיזבאללה שלח את הבריונים שלו לתקוף את המפגינים ברחובות, בעיקר בעיירות ובכפרים השיעים, והגביר את האיומים נגד מתנגדים ופעילים שיעים. סולימאני עצמו נסע לעתים קרובות לביירות כדי לסייע בדיכוי ההפגנות על ידי ייעוץ לאנשי חיזבאללה כיצד ומתי להתנגש עם המפגינים. האסטרטגיה שלו התמקדה בשני יעדים: עצירת השיעים מהשתתפות ולחץ על מוסדות הביטחון לרסק אותם. הוא הבין שכל סערה עלולה להוות סיכון לאינטרסים השבריריים של איראן באזור.
נכון לעכשיו, חיזבאללה עדיין שולט במדינה הלבנונית ובמוסדותיה, אם כי הפופולריות שלו נפגעה. חיזבאללה ינצל את ההזדמנות שמותו של סולימאני יצר לנסות להחזיר חלק מהפופולריות ולהחיות את דמותו על ידי ציור ארצות הברית כבחור הרע, אם כי אסטרטגיה זו לא עבדה לאחרונה עבור הארגון. תושבי לבנון נראים כיום ממוקדים יותר בכלכלה ובתלאות היומיומיות, ולא ברטוריקה אידיאולוגית. כל זה אומר שחיזבאללה יצטרך לנהל קרב קשה כדי להעלות מחדש את הפופולריות שלו ולאחד את כוחו.
מעבר לכך, הארגון יתקשה לגייס מסע נקמה גם אם היה רוצה בכך. הוא איבד חלק גדול מכוחות העילית שלו בסוריה ובשאר האזור. חלק גדול מכוחו הלוחם הנוכחי מורכב ממגויסים חדשים שעדיין צריכים להיות מאורגנים ומובנים. זה לוקח זמן וזה גם קשה, מכיוון שרבים מהלוחמים החדשים גויסו בחפזה במהלך משבר סוריה והתקשו להתאמן. הכספים של חיזבאללה גם הם תחת לחץ, נוכח מצוקותיה התקציביות של איראן, והקבוצה מוגבלת באשראי כדי להמשיך בהרפתקאות חדשות.
וכך, כאשר איראן תנסה לבסס את כוחה בעיראק באמצעות מוסדות מדינה ותמרונים מוגבלים נגד כוחות ארה”ב, חיזבאללה ינסה לעשות זאת בלבנון. ראשית, הוא ככל הנראה יעשה מאמץ להקים ממשלה בלבנון שתתקשר יותר עם הקבוצה ובעלות בריתה. ושנית, חיזבאללה ינסה למכור את הממשלה הזו כאופציה היחידה שתבטיח יציבות, בתקווה שהקהילה הבינלאומית תעריך את השקט על הרפורמה, במיוחד כאשר האזור רותח ממתח.
יחד עם זאת, אפילו הימנעות מעימות צבאי, חיזבאללה ככל הנראה יפעל לשיקום ארסנל הטילים המדויקים שלו ולהיערך למלחמה בעתיד. ולבסוף, הוא ינסה להפוך את המשבר הכלכלי הלבנוני ליתרון עבורו. לדוגמה, הוא עשוי להגדיל את הברחותיו מעבר לגבולות לבנון-סוריה כדי להביא מזון ותרופות מעיראק וסוריה. זה כבר קורה בקנה מידה קטן ואיפשר לחיזבאללה לבנות כלכלה מקבילה בלבנון. נקמה עקובה מדם אולי נשמעת נהדר עבור איראן ותומכי חיזבאללה, אך השתלטות קבועה ונטולת דמים ברחבי האזור תשתלם טוב יותר בטווח הארוך.
כאשר מפקד צבא חיזבאללה עימאד מורנייה חוסל על ידי ה- CIA והמוסד בסוריה בפברואר 2008, התגובה הכוחנית ביותר של הקבוצה הייתה בתוך לבנון, שם פרסה נשק נגד לבנונים לאורך כל הקיץ. זה היה הרגע בו החיזבאללה השתלט על לבנון, בכך שחיסל את ממשלת היריב ב -14 במרץ והקים את ממשלת האחדות הלאומית, שמאז העמידה את לבנון תחת סמכות הארגון.
בהתחשב באסטרטגיה הסבירה של איראן וחיזבאללה, הדרך הטובה ביותר להכיל אותם היא לתמוך ולהעצים את תושבי לבנון ועיראק, שהם הגורם האמיתי שיכול להסכים או לשלול את תמיכתו בפרוקסי של איראן. הם סוכני השינוי האמיתיים באזור.
קרדיט: חנין גד’דאר – חברה במכון וושינגטון מתמחה בפוליטיקה ערבית, מומחית בפוליטיקה השיעית בלבנון
קרדיט לתרגום: גיא א.
