“שנת 2020 מסמנת החלשות כוחות הפרוקסי האיראנים בסהר השיעי”
שנת 2019 מתקרבת לסיומה … והירידה בכוחן של המיליציות האיראניות בעיראק, סוריה, לבנון ותימן מתחילה.
משקיפים אישרו כי השנה הנוכחית 2019 המתקרבת לסיומה, מזהים בה את תחילת הירידה בהשפעת המיליציות שהקימה איראן, שלדעתה היה הנשק העיקרי בקידום פרויקט ההתפשטות שלה באזור כולו, במיוחד במקום בו קיימת נוכחות ערבית בסוריה, עירק ולבנון.
הם הוסיפו שמה שחשף את תחילת הירידה, היא ההתערבות בענייניהם הפנימיים , שפתחה בה איראן באמצעות כלים שונים שלה בעיראק, לבנון, סוריה ותימן, כדי לאשר שהפרויקט ההתפשטות שלה מצליח וזה גרם להיפוכו של דבר וההתפשטות נבלמה לעת עתה.
הם ציינו כי איראן עושה ככל יכולתה, כדי לשמור על עיראק כמו שהיא, כלומר תחת פיקוח איראני. זה מסביר את האיומים של הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס במשמר המהפכה האיראני, בפני אישים עיראקים, שהעזו להתנגד לתכתיבים איראניים, כולל מוקתדה א-סאדר.
לפני מספר שבועות, העמיד מוקתדה א-סאדר את עצמו, לרשות החונך עלי חמינאי, כאשר התיישב לצידו בישיבת הסטודנטים הצייתנית, התומכת בעלי חמינאי בטהראן. ונראה שחמינאי כשל בחניכות כי מה שנדרש ממוקטדה א-סאדר לשכוח שהוא עיראקי, ולקבל שהוא בסך הכל עוד חייל בצבא משמרות המהפכה ,לא צלח.
הכותב מצידו אומר שמה שאיראן עושה בעיראק, סוריה או לבנון אינו אלא עדות לחולשה. זו תוצאה של הכישלון ביצירת מערכת כלכלית יעילה ובת קיימא בטווח הרחוק במדינות אלה.
הוא הוסיף, “אנו רואים כרגע את איראן מבקשת להבטיח שהיא לא תיסוג, לא בסוריה, בעיראק, בלבנון או בתימן” . בסוריה, למשל, קיימת התרחבות איראנית מוגדרת לפרברי חלב, אך קבלת ההחלטות הפוליטיות בסוריה הפכו רוסית יותר מאיראנית, בתקופה בה התחילו לשאול שאלות במוסקבה לגבי הכדאיות להעמיד את רוסיה עצמה בשירות פרויקט איראני שאין לו עתיד.
זה קורה בזמן שרוסיה נדרשת להשתמש בסוריה, כקלף במשחק המתיחות בין מוסקבה לוושינגטון, שנסוגה צבאית מצפון סוריה אבל מבלי לסגת ממנה לגמרי.
הוא המשיך: “פרויקט ההתפשטות האיראני נחשף לאחר השינוי במדיניות האמריקאית שהתרחש בתקופת דונלד טראמפ. לראשונה יש ממשל שיודע בדיוק מה כוונתו של המשטר האיראני ומתמודד איתו בדרך אחרת”.
והוסיף כי “כל זמן שאין משא ומתן, הממשל האמריקני יפעל לדחוף לסנקציות חדשות על איראן, או על נושאי הכלים האיראניים בעיראק ובלבנון”.
“זה מה שמבדיל בין הממשל הנוכחי, לבין הממשלות הקודמות, לפחות עד כה. ישנם תנאים אמריקאים שאיראן לא יכולה לברוח מהם. תנאים אלה ברורים והגיוניים”.
“הבעיה מעולם לא הייתה בתיק הגרעין האיראני, כפי שהאמין ברק אובמה והסובבים אותו. הבעיה עם התנהגות איראן היא ברמה האזורית. האם זו מדינה נורמלית או לא … או שמא היא מעצמה אזורית, שחושבת שהיא יכולה למלא תפקיד מחוץ לגבולותיה, ולגרום למדינות ערב מסוימות לפנות לדרך הטרור והפשע, שבה צועדת איראן”.
הוא ציין כי איראן מנסה לעמוד בסנקציות אמריקאיות, שכאילו לא השפיעו עליהם ,ולהפך גרמו להם לפנות לעוינות רבה יותר, בעיקר בעיראק, בלבנון ובתוך איראן עצמה, שם נטבחו למעלה משלוש מאות איש כדי לדכא את ההתקוממות העממית האחרונה, התקוממות שאפשר לומר עליה שהעם האיראני סולד מהשלטון הנוכחי.
ומסיים ש- “בשנת 2020 אפשר יהיה לגרום לביטול פרויקט ההתפשטות האיראני, רק בגלל שזה פרויקט מלאכותי. היכן תקבל איראן מימון לפרויקט זה? בתקופה שבה לבנון הפכה למדינה חסרת פרוטה, ובזמן בו היא נדחתה על ידי מרבית התושבים העיראקים, מהשיעים ועד הסונים, מה שמתברר בסופו של דבר שנשק סנקציות יעיל בהרבה, מכל תקיפה צבאית פה או שם.
קרדיט: עמרם אל מקבוצת נציב