טורקיה ואיראן – ציר הרשע?

מאז עלה נשיא טורקיה, רג’פ טייפ ארדואן, לשלטון בשנת 2014 הוא החל להפעיל ללא רחם את כוחו ושליטתו בכל תחומי החיים במדינה.

כתוצאה מכך עשרות אלפי אסירים פוליטיים עדיין מוחזקים בבתי הכלא בטורקיה.

פגיעה בזכויות אדם היא למעשה אחת מהסיבות העיקריות לכך שטורקיה כבר לא נמצאת במשא ומתן לחברות עם האיחוד האירופי.

במקביל, תחת כהונתו של ארדואן, במיוחד במהלך השנים האחרונות טורקיה “נהנת” מהתקרבות מעניינת ומסוכנת לאיראן ורוסיה.

למרות כי באופן מסורתי טורקיה ואיראן מתנגדות זו לזו והיחסים ביניהן עמוסים באתגרים, בשנים האחרונות שני הצדדים יצרו מערכת יחסים בעלת אינטרסים הדדיים – טורקיה בזמן כהונתו של ארדואן החלה לתמוך במדיניותה של איראן לגבי המזרח התיכון.

לדוגמה, לגבי סוריה, טורקיה הראתה את תמיכתה באיראן בתהליך השלום באסטנה, וגם בעיראק, במהלך המשבר בין קטאר לסעודיה, וכן גם במשא ומתן המשולש בין איראן לרוסיה וטורקיה.

מבחינת האידיאולוגיה, החזון של ארדואן לטורקיה תואם את המנטרה של המנהיג האיראני: “איחוד האומה [הקהילה האסלאמית],” או “פאן-אסלאמיזם“, אידיאולוגיה המבקשת את איחוד השיעים והסונים תחת מדינה אסלאמית – זהו נרטיב שהמשטר האיראני משתמש בו בניסיון להשפיע על מדינות סוניות באזור.

טורקיה, תחת כהונתו של ארדואן, דומה לאיראן באופן מעורר דאגה גם בדרכים אחרות, כמו העובדה שארדואן יצר גופים צבאיים למחצה כדי לשמור על משטרו, תמיכה טורקית בקבוצות פרוקסי, הפועלות במדינות אחרות, וגם הגדרתם של האויבים בהתאם לתפיסתה של איראן. בנוסף לזאת טורקיה בדומה לאיראן רודפת את מתנגדי המשטר בבית ומחוץ וגם מחוץ למדינה.

בתוך כל זאת ארצות הברית הטילה סנקציות קשות על איראן, שהביאו לתוצאות בלתי מתוכננות ביחסים המתהווים של ארדואן עם איראן.

למרות כי איראן עומדת בפני סנקציות אמריקאיות, מזה שנים רבות מפגין ארדואן נכונות לערער את מדיניותה של ארצות הברית בנושא איראן על ידי התנגדות לסנקציות שמוטלות עליה ועושה זאת באמצעות עבודה משותפת עם המשטר האיראני כדי לעקוף את הסנקציות של ארצות הברית.

כהוכחה לכך: אחד מהבנקים המובילים בטורקיה מואשם בכתב אישום פלילי בארצות הברית, בגין מעורבות בתכנית לעקוף את הסנקציות האמריקאיות נגד איראן, ובכך לעזור לאיראן בעסקאות בשווי של מיליארדי דולרים.

התביעה הוגשה ב-15 באוקטובר בניו יורק. התובעים טוענים כי לבנק שנמצא בבעלות המדינה הטורקית, Halk Bankası, הייתה הגנה של גורמים ממשלתיים איראניים וטורקיים ברמה גבוהה, שכן הוא עסק בהונאה רחבה והלבנת הון באמצעות רשת עצומה ומורכבת של חברות צד שלישי כדי לסייע לאיראן להעביר הכנסות נפט בשווי של מיליארדי דולרים באופן לא חוקי.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה של האגף לביטחון לאומי האמריקאי, ג’ון דמרס, אמר כי אלו היו ההפרות החמורות ביותר של איראן שהוא נתקל בהם.

התובעים הוסיפו כי בין השנים 2016-2012 הבנק הטורקי אפשר לאיראן לקבל את התמורה הכספית ממכירות נפט וגז בשווקים בין-לאומיים בניגוד לסנקציות של ארצות הברית.

עם נסיגתם של כוחות ארצות הברית שהוצבו בסוריה, ההיבט של המצב התקדם ונוצר חלון לבחינת המציאות של מה שהפכה טורקיה תחת שלטונו של ארדואן.

פשוטו כמשמעו: טורקיה פלשה לצפון סוריה, רוסיה מרחיבה מאוד את השפעתה, בני ברית של ארצות הברית, כורדים וגם נוצרים, נרדפים ומוחלפים וארצות הברית סופגת ביקורת מבית ומבחוץ בזמן שכוחותיה יוצאים מסוריה.

טורקיה כבר לפני כמה שנים הצטרפה לצידם של הרוסים וגם של האיראנים, לנכונותם להשתמש בכוח ובכפייה, כדי לכבוש מחדש אדמות שבהן שלטו בתקופות מסוימות בהיסטוריה או להרחיב את שליטתם וגם את כוח השפעתם באזור.

ראינו זאת עם הרוסים באוקראינה וראינו זאת גם כאשר האיראנים מזה כבר שנים רבות מנסים לשלוט במזרח התיכון. כעת גם טורקיה הצטרפה באופן גלוי יותר לשורותיהם.

לא נכון לטעות כאן: זוהי חלק מהאסטרטגיה ארוכת טווח של ארדואן לקיים מחדש גרסה מודרנית של האימפריה העות’מאנית, ובמקביל זוהי גם חלק מאסטרטגיה ארוכת טווח של האיראנים לקיים אימפריה אסלאמית, אך במאבק הזה לא נשאלת כעת השאלה מי יעמוד בראש, וזאת מפני שהצלחתם של שני הצדדים תלויה ברוסיה שעומדת כמתווכת יציבה וכביכול ניטרלית בין הצדדים – כמו הרוסים כך גם לאיראנים ולטורקים ישנו אינטרס משותף שבלעדיו כוונותיהם לא יוכלו לצאת אל הפועל והוא החלשת כוח השפעתה של ארצות הברית באזור ובעולם.

כתוצאה מכך עומד נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בפני אתגר אמיתי ומשמעותי שיהווה מדד ליכולותיו האמיתיות ובהחלט יהפוך להיות חלק גדול ממורשתו.

המצב בסוריה התפוצץ בפניו של טראמפ והוא הורה להטיל סנקציות על טורקיה. יש לומר בכנות שלא בטוח שזה יצליח, קשה להאמין כי הסנקציות יספיקו לבדן.

זהו בהחלט מצב קשה לפתרון, אך ישנה עצה אחת לנשיא ארצות הברית שהוא לא בדק עד עכשיו, והיא פשוט להיות נועז יותר.

קרדיט:אברהם תמקר – מקבוצת נציב