פרטים חדשים על מערך תקיפות הסייבר של איראן
המתיחות באזור המפרץ הפרסי מסרבת לרדת, למרות דיווחים סותרים על יוזמות חשאיות בין וושינגטון לטהראן, המתווכת על ידי מדינות אירופה: בריטניה, צרפת וגרמניה. הדינמיקה העולמית השלילית הולכת וגוברת בכל המקרים, בתקשורת כמו בציוצים, בחוגים הדיפלומטיים על במת האו”ם, ובמימי המפרץ, ולא פחות בתחום הסייבר.
היריבות בין המעצמות ואיומי הסייבר, שאם מורגשת על ידי מדינה אחת, תביא אותם לאמץ מדיניות אגרסיבית ותאלץ את השאר ללכת באותה קו; רוסיה, ארצות הברית, נאט”ו, צפון קוריאה ואירן עוברות כולן בהדרגה מגישה הגנתית לפעילות התקפית- אגרסיבית, המשפיעה על פעילות הסייבר שלה, לא פחות מבכל תחום אחר.
במשך תקופה מסוימת, התקפות סייבר, שנראו כפעילות חובבנית של שודדי ים קטנים, התפתחו לנשק המכוון נגד כל מטרה ומשמש גם כלי נשק בידי גורמים חסרי אחריות המבקשים להשפיע ולהפעיל טרור. בעוד שהשימוש בכלי נשק קונבנציונאליים ,מכל הסוגים, מוגבלים בעיקרם על ידי מוסכמות ואמנות, נשק סייבר היא פירצה המאפשרת למשטרים אגרסיביים כמו המשטר האיראני להשתמש בהם ולשחררם ממגבלות אתיות או חשש לתוצאות חמורות, בזכות סודיות, אנונימיות וחוסר כללי שימוש. מרחב הסייבר הפך לאטרקטיבי מאוד עבור איראן, שמנסה למצב את עצמה כשחקנית מרכזית על בסיס שווה מול מעצמות העל.
בהנחייתו של המנהיג העליון עלי חמינאי, הרואה בלוחמת הסייבר כלי חשוב להעצמת כוחה ויוקרתה של איראן ולהשגת השפעה בינלאומית, מגזר האינטרנט האיראני התבסס והפך מוכר יותר. קובעי המדיניות הבכירים של איראן מעורבים בכל ההחלטות הקשורות ללוחמת סייבר. ארגונים מבצעיים רבים, כמו משרד הביון והביטחון ומשמרות המהפכה, גם הם מעורבים בנושא.
משרד הביון והביטחון – Ministry of Intelligence and Security של איראן היא סוכנות הביון העיקרית של איראן, והיא אחת משני ארגונים האחראים על פעילויות חשאיות מחוץ לאיראן (השני הוא כוח קודס של משמרות המהפכה). בשנת 2012 הטיל הממשל האמריקאי סנקציות על המשרד הביון והביטחון בגין “תמיכה בקבוצות טרור ותפקידן המרכזי בהפרות זכויות אדם”. בשנת 2019, האיחוד האירופי הכריז על מנהלת הביטחון הפנימי במשרד הפנים האיראני כארגון טרור בגלל מעורבותו בפעילות אלימה וטרור באירופה. משרד הביון והביטחון של איראן ידוע כי הוא משתמש ביכולות מודיעין הסייבר, כולל אמצעי סייבר פוגעניים, כדי להשיג את יעדיו.
דיווחים שונים חושפים את ממדי פעילות הסייבר המגוונת של איראן, המתבצעת למגוון מטרות, כמו הרכבה, התקפות והשפעה על התשתית האזרחית והצבאית של ממשלות מטרה במזרח התיכון, אירופה ואפילו ארצות הברית.
רק לאחרונה התפרסמו דיווחים על מתקפת סייבר של ראנא-Rana, קבוצה הפועלת במשרד הביון והביטחון של איראן, שתקפה יותר ממאתיים יעדים בעשרות מדינות ברחבי אסיה, אפריקה, אירופה ואמריקה, ובתחום התעופה, הטלקומוניקציה , המגזר ממשלתי ומגזר עיבוד הנתונים – IT.
קבוצת ראנא נחשבת לאחת מקבוצות האלקטרוניקה החשובות והגדולות ביותר שניהלה איראן בשנים האחרונות. בחינת יעדי הקבוצה, שהשתנו והתרבו עם השנים, מאששת את שאיפותיו האזוריות של המשטר האיראני. כמו עירק, סוריה ולבנון.
הקבוצה כוללת עשרות האקרים ופעילותה ממוקדת בעיקר נגד יעדים ממשלתיים במדינות המפרץ כמו בחריין, כווית, ואיחוד האמירויות, שנפלה קרבן להתקפות הסייבר האיראניות לא פעם.
איראן תקפה לא רק חברות טלקומוניקציה או חברות IT, אלא הרחיקה לכת יותר על ידי תקיפת יעדים ממשלתיים רגישים, ואפילו מי שנחשב כבעלי בריתה , כמו טורקיה לא היה חסין מפני תוקפנות ברשת, ובדרך זו איראן הצליחה להשיג גישה מיידית למידע אסטרטגי מאובטח היטב בטורקיה.
אנקרה בוודאי לא תהיה מרוצה מדיי מהידיעה שטהראן חדרה למשרדי הממשלה שלה, כולל משרדי המדע והביטחון. יתכן שאיראן תשתמש במידע זה במאמציה להתגבר על ניסיונותיה של טורקיה לבסס את נוכחותה בסוריה, כמו גם בקרב המתמשך של רג’פ טייפ ארדואן, נשיא טורקיה, עם נשיא סוריה בשאר אל-אסד, בעל ברית נאמן של איראן, על אזור אידליב.
רוב תקיפות הסייבר האיראניות מבוצעות בחסות אזרחית, כדי להסתיר את טביעות אצבעותיו של ארגון הביון האיראני המעורב בדבר. בשנת 2017 דיווח ה”טיימס “כי איראן עומדת מאחורי מתקפה מאסיבית על 9,000 חשבונות דואר אלקטרוני, כולל חשבונות של חברי פרלמנט בריטים, ובאותו יום ממשלת בריטניה ביקשה מחברי פרלמנט ושרים שלא להשתמש בדואר הרשמי שלהם, כולל ראש הממשלה דאז תרזה מיי.
בשנת 2018 חשפה גרמניה את האיום ההולך וגובר של פריצות איראניות לאינטרנט , כאשר ההתקפות האיראניות הוכפלו משנת 2014 ואילך, שבעיקר כוונו למשרדי הממשלה וחברות ממגזר הביטחון, התעופה והחלל והאנרגיה.
התנהגותה של איראן בחודשים האחרונים מדגישה את הלך הרוח של המשטר, שעשוי להיות זדוני יותר ויותר בשימוש הבלתי מוגבל במכשירים אלקטרוניים. איראן לא תפסיק עד שתצטרך לשלם את המחיר הגבוה של פעילותה, כפי שאם היתה נוקטת בכל צורה אחרת של מלחמה, אחרת כל שאר המדינות באזור ירגישו את ההשפעות של הגישה של איראן לסודותיהן באמצעות מתקפות הסייבר שלה . בעלות ברית כמו עיראק וטורקיה צריכות לפקוח את העיניים יותר מאחרות.
איראן לא מאמינה לבעלות בריתה או לידידותיה. היא פורצת לכל הסודות שלהם, מכיוון שזה ממחיש לה את העליונות התרבותית שלה על תרבויות אחרות.
