הקשר הישראלי במלחמת האזרחים של דרום סודאן

בשנת 2015, כשנתיים לאחר שפרצה מלחמת האזרחים בדרום סודאן, מלחמה שגררה מיליונים לסף רעב – הקימה ממשלת דרום סודאן פרויקט חקלאי בסכום של מיליון דולר בפרוייקט המכונה: “אופק ירוק“.

מטרת הפרויקט הייתה שיקום ופיתוח כך שדרום סודאן תוכל להאכיל את תושביה ולייצר באופן עצמאי סחורות לייצוא.

ישראל זיו, ראש אגף מבצעים בשנים 2003-2005, בעל ניסיון בפיתוח חקלאי ישראלי ובעל חברת “גלובל סי-אס-טי“, המספקת ייעוץ ביטחוני ואימונים צבאיים לאמריקה הלטינית ואפריקה, זכה במרכז של הובלת הפרוייקט “אופק ירוק” – זהו מיזם החקלאות היחיד שלו בעולם.

במקום להילחם ברעב, פרוייקט “אופק ירוק” שימש כדלק עבור הסכסוך בין נשיא דרום סודאן, סלבה קייר, לסגנו לשעבר ומנהיג המורדים כיום, ריק מצ’אר.

בחודש יולי חשף עיתונאי בדרום סודאן, תחקיר על מעשים של פשע ושחיתות מאורגנים (OCCRP), הוא גולל בתחקיר כיצד ישראל זיו העביר לפחות 140 מיליון דולר לבנק המרכזי של דרום סודאן, כדי לאפשר תקציב שישמש את ממשלת דרום סודאן עבור קניית נשק ישראלי.

זיו ניצל את קשריו הענפים עם פקידי ההגנה והחקלאות בדרום סודאן.

בשנת 2016 חשפה התקשורת הישראלית כי זיו מסייע לנשיא דרום סודאן לשמור את שמו הטוב, לאחר שהאו”ם מצא כי ממשלתו מתירה לחיילים להשתמש באונס כנשק מלחמה.

מהתחקיר עולה גם כי החברה של זיו הייתה מעורבת בעסקאות אבטחה בדרום סודאן, וזאת בניגוד לרק פרוייקטים חקלאיים כפי שהוסכם.

נשק ודיפלומטיה

התנהלותו של זיו בדרום סודאן חושפת טפח מהתנהלותה וגישתה של ישראל למדיניות, שאותה היא נוקטת כלפי אפריקה. 

“במשך עשרות שנים ישראל השקיעה מעט מאוד בדיפלומטיה הפורמלית שלה ביבשת [אפריקה], ובמקום זאת הסתמכה על יזמים ומתווכים פרטיים שונים, כדי לקיים את מערכות היחסים שלה עם מנהיגים אפריקאים”, כך כתב יותם גדרון, בספרו: “ישראל באפריקה“, המתמקד במערכות היחסים של ישראל עם מדינות אפריקה.

ייצוא הנשק למדינות אפריקה הוא מרכיב מהותי בדיפלומטיה, שאותה מנהלת ישראל ביבשת אפריקה, וזיו הוא הביטוי הגלוי לגישתה הדיפלומטית של ישראל כלפי היבשת.

תמיכה ישראלית בסכסוך של דרום סודאן

מאז שקיבלה דרום סודאן את עצמאותה בשנת 2011, ישראל מכרה ברציפות נשק, טכנולוגיית מעקב וסיפקה אימונים צבאיים וביטחון פנים לדרום סודאן.

בשנת 2015 אימצה מועצת הביטחון של האו”ם איסור על מכירת נשק לצדדים הלוחמים. ועדה, שהוקמה כדי לפקח על ביצוע האיסור, גילתה כי שני הצדדים במלחמת האזרחים במדינה הצליחו לקנות נשק למרות האיסור.

הוועדה הראתה עדויות מצולמות כי בארסנל של כוחות הממשלה של דרום סודאן נמצאים רובי “גליל ACE” ישראליים.

לאחר פרוץ מלחמת האזרחים, ישראל מכרה גם ציוד האזנות סתר לממשלת דרום סודאן – ציוד זה שימש לזיהוי ועצירת עיתונאים ומתנגדי המשטר. 

לדברי העורך הדין הישראלי והפעיל לזכויות אדם, איתי מק, ישראל לא רק התקינה את ציוד האזנת הסתר עבור ממשלת דרום סודאן, אלא גם דאגה להפעיל אותו באמצעות טכנאים ישראלים המוצבים במדינה.

גורמים רשמיים מישראל הבטיחו לאו”ם שישראל תשהה את העברת הציוד הצבאי לכל גורם בדרום סודאן.

יחד עם זאת, אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (DECA) של משרד הביטחון הישראלי, המשיך להעניק רישיונות ייצוא לחברות נשק ישראליות, כדי לייצא ציוד צבאי דרך זיו ופרוייקט: “אופק ירוק“.

פנייה לבג”ץ

בשנת 2017 הגיש העורך דין הישראלי, איתי מק, יחד עם 54 פעילים ישראלים אחרים עתירה לבג”ץ, בבקשה לחקור את ייצוא הנשק של ישראל לדרום סודאן.

בתי המשפט בישראל הטילו צו איסור פרסום על התיק מטעמי צנזורה צבאית. מספר בקשות חופש מידע הוגשו למשרד הביטחון, אך הן נשללו.

האינטרס

האינטרס של ישראל בניהול המדיניות שלה בדרום סודאן הוא האיום האיראני, שכן דרום סודאן מהווה אזור ריסון לכוח השפעה של איראן בקרן אפריקה.

בנוסף לכך, סודאן הייתה בעבר בת ברית חשובה ביותר של איראן באזור זה – עבור דרום סודאן, הקשרים ההדוקים עם ישראל מסייעים לה להבטיח ולשמור על האהדה והתמיכה האמריקאית.

קרדיט: אברהם תמקר-פרדס+ מקבוצת נציב