הסיכומים בין פוטין לטראמפ וההשפעה על היחסים עם האיראנים.מאמר דעה
משהו קורה בתקופה האחרונה בין מוסקבה לוושינגטון , משהו משתנה…
הנתונים:
בתחילה, שיחת טלפון בת שעה בין טראמפ לפוטין.
לאחר כמה ימים מפגש בין בכירים מ-2 המדינות, כשתוכן המפגש הוא לצורך דיון על “אותן החלטות שהתקבלו באותה שיחת הטלפון בין 2 הנשיאים”, הפגישה עברה בהצלחה כפי שהוגדרה ע”י 2 הצדדים.
3 השאלות שנותרו פתוחות: למה? מה זה אומר? ולמה זה מוביל?
אז ככה: טראמפ כבר עבר יותר ממחצית מכהונתו, כשהלך לבחירות הבטיח שישנה את הפוליטיקה בין 2 המדינות. הבטחה זו הובילה לקונפליקטים עם הקרובים (המערכת האמריקאית שלא ראתה בעין יפה את המהלך) דו”ח מולר וכ’ו, והרחוקים (אירופה, שגם היא לא ראתה את העניין הזה בעין יפה)
עד לאחרונה לא יכל טראמפ להתנקות מהאשמות והעניין הזה רדף אותו בכל צעד שעשה.
עכשיו לאחר שנוקה מכל אשמה ומעורבות בנושא של הקשרים כביכול עם פוטין והרוסים בזמן שלפני הבחירות ובמהלך מערכת הבחירות עצמה,
לאחר שנוקה מהאשמות אלו, טראמפ חופשי יותר בעניין רוסיה, ההתבטאויות, והמהלכים שהוא מבצע .
מכאן הכל הולך הלאה…. זה מהצד של ארה”ב.
מהצד הרוסי מה השתנה? החל מ- 2014 (הואשמה בבחישה באוקראינה ובסיפוח חצי האי קרים) רוסיה נמצאת במצב מתוח עם שאר מדינות אירופה והמערב, אין עמה דיאלוגים והיא נמצאת תחת סנקציות של ארה”ב, נאט”ו ועוד מדינות במערב. לרוסיה יש עם זה בעיה…
עד לאחרונה התקשתה רוסיה להיכנס לדיאלוג עם ארה”ב ואירופה על המצב שנוצר על מנת שיסירו את הסנקציות מעליה.
ברגע שלא מתנהל דיאלוג אין אפשרות בעצם להגיע למצב שהסנקציות מוסרות.
לאחרונה,בשבועות האחרונות, משהו השתנה… (הרגיעה ביחסים עם ארה”ב לאחר שטראמפ נוקה מהאשמה על הקשרים שניהל כביכול עם רוסיה)
קדם לזה שינוי בפעולות של רוסיה בעניין המזה”ת, ובייחוד לקשרים עם האיראניים.
במהלך התקופה, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביקר במוסקבה והתקבל בחום אצל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושם נדונו שיתופי הפעולה בעניין מה שקורה בסוריה, והוצאת הכוחות הזרים ממנה, בייחוד הכוחות האיראניים. כלומר: רוסיה מציעה לישראל שיתוף פעולה בעניין הוצאת האיראניים מסוריה.
בתחילה זה היה מדובר על הרחקת כוחות איראניים מהגבול (80 ק”מ וכ’ו) אח”כ כבר הוסכם על הוצאת הכוחות באופן מלא מסוריה.
(איך אסד הגיב לזה? אתייחס בהמשך)
כל השינויים האלו שקרו, זה שינוי כיוון מוחלט כי עד לאותו הרגע רוסיה ואיראן היו שותפים במלחמה בסוריה (יחד עם טורקיה).
ופתאום, הם זורקים את השותף שלהם! בחוגים פנימיים ברוסיה יש שרואים באיראן שותף אסטרטגי של רוסיה כנגד המערב, ובכל זאת פוטין מבצע את המהלך הגדול הזה.
לאחר מכן היו שיחות נוספות בין נתניהו לטראמפ, ומיד אח”כ שוב נתניהו מגיע למוסקבה (ביקור מהיר) ביקור מלא בג’סטות הדדיות, לאחר מכן כבר נהיה ברור שנתניהו בעצם עובד כמתווך בין ארה”ב לרוסיה ורותם גם את פוטין לברית המשולשת הזאת ארה”ב-ישראל-רוסיה.
ארה”ב הגיבה למהלכים אלו בחמימות,
טראמפ אף צייץ בטוויטר על שיפור היחסים עם רוסיה, אח”כ הייתה הפגישה בין פומפאו עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, ועתידה פגישה קרובה בין פומפאו ל פוטין, כשלאחר מכן מתוכננת פגישה בין 2 הנשיאים במהלך פסגה.
כל המהלכים האלו קשורים בשינויי הכיוון של רוסיה בעניין המזרח התיכון, סוריה, איראן והיחס לאיראן.
כלומר התפקיד של נתניהו מהצד הישראלי היה להביא לחימום היחסים בין ארה”ב לרוסיה (בעניין מזרח התיכון, עד כה)
עכשיו בעניין של אסד (הבטחתי לחזור לזה):
האמת שהשינוי של רוסיה בעניין הסורי קרה עוד קודם לכן….
אסד כמובן לא שמח מכל מה שקרה, אחרי שגם הוצע לו ע”י רוסיה להיות שותף למהלך עם ישראל וארה”ב בעניין עתידה של סוריה והמהלך להוצאת הכוחות האיראניים מסוריה.
אסד הגיב לזה אז (עוד לפני שפורסמו תוכן הפגישות והשיחות בין ישראל רוסיה וארה”ב) בביקור מהדהד בטהרן, בלי ליידע את פוטין. רוסיה נעלבה מהמהלך הזה, (ולא רק רוסיה, זריף האיראני כאמור התפטר כמחאה, אח”כ חזר בו) זה היה מהלך של קאסם סולימאני ומשמרות המהפכה שסימנו את הטריטוריה, וקבעו מי “בעל הבית” באיראן.
משם ברור שלא הכל חלק, לא מהצד האיראני ולא מהצד הרוסי,
אסד במהלך הזה הבהיר שהוא מעדיף את החברות ושיתוף הפעולה עם האיראנים ע”פ הרוסים.
רוסיה מבחינתו היא רק “אופציה ב'” אם בכלל…
מאז אסד “הועמד במקום” ע”י הרוסים והוא הוכרח להשתתף במהלך עם רוסיה ארה”ב וישראל.
עד כה אסד מתנהג כמצופה,
לגבי האיראניים הם משדרים לא מעט “עצבים” מסיבות נוספות (הסנקציות וכ’ו).
בחוגים הפנימיים ברוסיה, ניטש ויכוח עז בעניין מעורבותה של רוסיה במזה”ת וביחס לפרטנר האיראני, הקונפליקט בוונצואלה, והבעיות עם המערב.
יש שסוברים שהגיע העת להפשיר עם המערב כולו את היחסים ולזנוח את כל הקשר עם מה שמוגדר “ציר הרשע” , ולגרום להסרת הסנקציות שהוטלו על רוסיה.
יש שסוברים שהסנקציות פוגעות אך לא משתקות, ועצם הקונפליקטים מניבים לנו (הרוסים) יותר רווח.. עסקאות נשק (מכירות של מערכות הגנה ועוד…) ובוודאי שלא לזרוק ככה שותפים וחברים באמצע הדרך..
להזכיר שרוסיה פועלת לאחרונה דיי באגרסיביות ע”י מעורבות בצפון קוריאה, וונצואלה, המזה”ת , וכמובן הנושא האוקראיני.
אותם חוגים שרצו בהמשך הקונפליקטים “חגגו” היטב על אירוע הפלת המטוס הרוסי מעל סוריה (ישראל הואשמה אז ע”י הרוסים שהיא אחראית על הפלתו של המטוס וגרמו בכך ש- 3 חודשים ישראל הצטדקה בפני הרוסים על העניין הזה, כל האיבה מהצד הרוסי הפכה לסליחה מחילה, ואח”כ אף לשיתוף פעולה טוב קרוב וחם יותר בין ישראל לרוסיה.
וזאת התמונה שמתקבלת!
לגבי ארדואן נשיא טורקיה, אם לקחת בחשבון שטורקיה היא השכנה של רוסיה והיחסים לא חלקים, לא עכשיו גם לא בעבר וגם לא ידוע מה יהיה בעתיד.
בעניין סוריה ,ספציפית, עד כה נראה כאילו יש שת”פ עם הרוסים, אבל גם זה בסימן שאלה גדול כי טורקיה רוצה להישאר בצפון סוריה למקומות אליהם נכנסה (נכנסה על מנת להישאר) טורקיה לא אוהבת את הסורים, ארדואן לא אוהב את אסד (בלשון המעטה) ארדואן גם לא אוהב את האיראנים. כמובן שעל מנת “להנהיג את העולם המוסלמי” הטורקים וארדואן בראשם זועקים מעל כל במה על מצבם של הפלשתינים ושישראל מבצעת טבח בפלשתינים. אי אפשר אחרת… שלא ייחשד חלילה באיזשהו שיתוף פעולה עקיף כזה או אחר עם ישראל.
אבל מה שאני מרגיש שכבר מתחיל קונפליקט בין טורקיה לרוסיה (עסקת ה-S 400 בסכנה!)
גם הקונפליקט ביו טורקיה לנאט”ו הולך ומתקרב (חברה בנאט”ו) ויש בסיסים של נאט”ו בטורקיה ומצד שני לא ברור לאיזה כיוון ארדואן הולך…
לסיכום: משהו קורה בעולם שלנו… עומדים לפני תקופה מעניינת.
קרדיט: king_david
