“הפיננשל טיימס”: המצב בסוריה דחף את הכלכלה הלבנונית למשבר קשה!
נראה לכם שהחיזבאללה הוא הבעיה מספר 1 של לבנון ? או שמא אירן ?
כולם אוהבים להשתמש במשפט: “מה שרואים משם לא רואים מכאן!” – העיתון “פיננשל טיימס” טוען שזה משפט הנכון גם לגבי לבנון.
תחת הכותרת:” הסכסוך בסוריה מחריף את המשבר הכלכלי בלבנון” מפרסם העיתון “פיננשל טיימס” מאמר המדבר על השפעת המלחמה בסוריה על המצב הכלכלי בלבנון ובמיוחד לאחר שמיליון פליטים סורים מצאו מקלט בלבנון.
העיתון מדווח כי ציבור הקבלנים בלבנון ציפה להפיק תועלת מהמשבר בסוריה והיות ויש להם ניסיון בשקום מדינתם אחרי מלחמת האזרחים הארוכה הם ציפו לגזור קופון משיקום סוריה אך תכניותיהם סוכלו.
“קבלני לבנון ציפו ליטול נתח מ-11 מיליארד הדולר שהקהילייה הבין לאומית חשבה להקצות לשיקום סוריה אך משבר אידליב דחה את פרויקט שיקום סוריה בשנה לפחות” – כך אמר ראש איגוד קבלני לבנון.
הפיננשל טיימס מדווח כי סוריה מהווה נטל כלכלי על לבנון והמלחמה בסוריה שנמשכה יותר מ-7 שנים הפריעה מאוד לצמיחה בלבנון מאחר שגם מיליון פליטים סורים שנכנסו למדינה ומיעוט התיירים עקב כך בלמו את צמיחת התוצר המקומי הגולמי שלפני עשור הגיעה לשיעור דו סיפרתי ואילו השנה צפויה לרדת ל-1.5 אחוזי צמיחה.
ללבנון חובות של 83 מיליארד דולר, שהן שווה ערך ל-150% התוצר המקומי הגולמי שלה,יחס שהוא השלישי הגרוע בעולם.
דיפלומט מערבי אמר לעיתון כי “סוגיית הפליטים הסורים דחפה את לבנון למשבר כלכלי בלתי נמנע”.
נגיד הבנק המרכזי, ריאד סלאמה, האשים את משבר הפליטים הסורי והמלחמות במזרח התיכון,בגרימת הבעיות הכלכליות של לבנון והוסיף כי הבנק העולמי העריך כי המשבר הסורי עלה ללבנון כמעט 3% מהתמ”ג ב -2014 והפליטים הסורים הוסיפו עוד 1.1 מיליארד דולר לעלויות המדינה הלבנונית בין השנים 2012-2014.
סלאמה מצביע גם על המבוי הסתום במערכת הפוליטית הלבנונית ואמר כי ” לבנון זקוקה לממשלה כדי ליישם רפורמות להגברת האמון על ידי הפסקת הרחבת המגזר הציבורי ותמיכה במגזר הפרטי”. גם סלאמה הביע תקווה כי פתרון מדיני יביא להסרת הסנקציות בסוריה , מה שהציב אתגרים לבנקים ברמה האזורית.
העיתון הוסיף כי קרן המטבע הבינלאומית קוראת ללבנון לחתוך בהוצאות ציבוריות על מנת לייצב את התקציב, וכי כמעט 40 אחוזים מהכנסות הממשלה הולכות על משכורות במגזר ציבוריות.
לבנון הצטרפה לרוסיה, שמילאה תפקיד מכריע במלחמה לטובת הממשלה הסורית, בניסיון לשכנע את מדינות אירופה לתמוך במאמצים להחזרת הפליטים לסוריה ולמימון השיקום. עם זאת, תורמים אירופיים גדולים סירבו להשתתף בשיקום עד להשבתם הבטוחה של הפליטים או והתחלת תהליך מדיני בסוריה .
“המערכת המוניטרית שלנו תלויה בהזרמת ההשקעות הזרות הישירות במגזר הבנקאי ושמירה על התזרים הזה פירושה הגדלת הריבית על מנת לשמור על תפקוד המערכת”, נכתב בציטוט מפי שר הכלכלה ראאד חורי. .
אך ללא רפורמות פיננסיות וכלכליות משמעותיות, רבים חוששים כי כלכלת לבנון תמשיך להתנדנד על שפת התהום. יאסין ג’בר , שר הכלכלה לשעבר, אומר ש-“צריך להימנע ממבוי סתום לפני שיהיה מאוחר”.
לסיכום טוען הדו”ח כי מאז שנת 2016 פועל הבנק המרכזי הלבנוני בשיטות פיננסיות לא קונבנציונליות כדי לשמור על הלירה הלבנונית מול הדולר, להגדיל את יתרות מטבע החוץ ולהפחית את עלות המימון של החוב הממשלתי.
