"אין לארה"ב דרך לנצח": התרחיש המפחיד של פרופסור מירסהיימר ל"אפשרות יום הדין" האיראנית
פרופסור ג'ון מירסהיימר, פרופסור בולט ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת שיקגו, מזהיר שאם הלחץ יגיע לנקודה שבה איראן תרגיש שקיומה בסכנה ואין לה מה להפסיד, היא עשויה לנקוט במה שהוא מכנה "אפשרות יום הדין": התקפות תגמול מסיביות נגד תשתיות קריטיות בארצות הברית ובבנות בריתה.
הרקע לדבריו של מומחה היחסים הבינלאומיים פרופ' ג'ון מירסהיימר (John Mearsheimer) נובע מניתוחו הריאליסטי הביקורתי כלפי מלחמת ארצות הברית-ישראל-איראן שהסלימה לאורך שנת 2026. מירסהיימר, מאסכולת ה"ריאליזם ההתקפי", טוען כי המדיניות האמריקאית בהובלת ממשל טראמפ – המשלבת מתקפות אוויריות מסיביות ומצור כלכלי חונק במטרה להביא לשינוי משטר או כניעה – היא החלטה "לא רציונלית" המבוססת על תיאוריית ניצחון שגויה.
"אפשרות יום הדין" שאליה מתייחס מירסהיימר (והשיח האסטרטגי סביב העימות) מתארת תרחיש שבו איראן, כתוצאה מלחץ קיומי קיצוני, תממש את מלוא פוטנציאל התגובה האסימטרית שלה כדי לגבות מחיר בלתי נסבל מארצות הברית ומבעלות בריתה.
עיקרי תיאוריית "אפשרות יום הדין" לפי מירסהיימר:
- הרס תשתיות קריטיות במפרץ הפרסי: מירסהיימר מזהיר כי איראן מחזיקה במלאי עצום של טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים. במצב שבו קיומה בסכנה, היא עלולה לכוון אותם ישירות לעבר מתקני אנרגיה, בתי זיקוק ותחנות התפלת מים במדינות המפרץ (כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות). לדבריו, תקיפה כזו עלולה "להחריב את ערב הסעודית כחברה מתפקדת".
- חניקת הכלכלה העולמית דרך מצר הורמוז: השבתה זמנית או ממושכת של מצר הורמוז (שדרכו עובר כרבע מסחר הנפט העולמי) תשגר גלי הדף אנושים לכלכלה הגלובלית. מירסהיימר מציין כי פגיעה בנתיבי שיט ועליית מחירי הביטוח והדלק כבר יצרו אינפלציה ומשברים פנימיים במערב, והחמרת הצעדים תביא לזעזוע אנוש.
- תקיפת בסיסים אמריקאיים באזור: איראן כבר הוכיחה יכולת לפגוע ישירות בתשתיות צבאיות ובבסיסים אמריקאיים הפרוסים במדינות השכנות (כמו קטאר, בחריין, כווית וירדן), תוך ניצול שחיקת מלאי המיירטים של ארה"ב וישראל.
- הפריצה לעבר נשק גרעיני: מירסהיימר מדגיש כי הלחץ הצבאי והכלכלי הקיצוני מסיר את החסמים האחרונים שעמדו בפני טהרן. לטענתו, מנהיגי איראן מבינים כעת יותר מתמיד שנשק גרעיני הוא תעודת הביטוח היחידה שלהם מפני התערבות זרה ושינוי משטר, דבר שידחף אותם לחצות את הסף באופן מיידי.
לסיכום, מירסהיימר מציג קו נוקשה לפיו אין לארצות הברית אופציה צבאית ריאלית להכרעת איראן מבלי להסתכן בקטסטרופה עולמית. הוא סבור כי איראן הגיעה לעמדת יתרון אסטרטגית שבה היא מסוגלת לספוג את המכות ("לנהל מלחמת התשה") ולכפות על ממשל טראמפ להודות בכישלון ולפנות לערוץ דיפלומטי שבו איראן תכתיב תנאים קשוחים מבעבר.
