נכשל המאמץ להקים מנגנון לתיאום ביטחוני בין טורקיה לישראל. האם הקו האדום יספיק למנוע התנגשות צבאית בשטח סוריה ?

מקורות זרים טוענים כי נציגים מטורקיה ומישראל קיימו לאחרונה שיחות טכניות (למשל באזרבייג'ן) כדי להקים מנגנון לתיאום ביטחוני בסוריה. אף אחת מהמדינות אינה מעוניינת במלחמה ישירה ביניהן.

 

הדיווחים על מגעים בין ישראל לטורקיה משקפים את הניסיון למנוע התלקחות צבאית ישירה בסוריה לאחר קריסת משטר אסד. המדינות אכן קיימו בעבר שיחות טכניות בתיווך אזרבייג'ן וארה"ב, אך נכון להיום לא הוקם מנגנון תיאום קבוע ורשמי, וההבנות הקודמות נמצאות במשבר עמוק בעקבות חציית קווים אדומים ותקיפות ישראליות.

הרקע והמתיחות

  • התבססות טורקיה בסוריה: מאז חילופי השלטון בדמשק, טורקיה מהדקת את אחיזתה הצבאית והמדינית בסוריה. ישראל זיהתה כוונות של אנקרה להציב מערכות מכ"ם, הגנה אווירית וכטב"מים בבסיסים סוריים (כמו בסיס "אבו א-דוהור"). 
  • הקווים האדומים של ישראל: ירושלים הבהירה כי נוכחות של חיישנים או מערכות הגנ"א טורקיות בשמי סוריה תגביל את חופש הפעולה האווירי שלה, ומהווה קו אדום. 
  • התקיפות הישראליות: באוגוסט האחרון תקפה ישראל את בסיס "אבו א-דוהור" כדי למנוע את פריסת הכוחות הטורקית, צעד שהביא את המדינות לסף עימות ישיר וערער את ערוצי התקשורת החשאיים.

המשמעות

  • מניעת מלחמה בשגגה: שתי המדינות מחזיקות בצבאות החזקים באזור ואינן מעוניינות במלחמה ישירה. המשמעות של השיחות היא ניסיון לייצר "רשת ביטחון" (Deconfliction) כדי למנוע מצב שבו מטוס קרב ישראלי תוקף מטרה בסוריה ופוגע בטעות בחיילים טורקים, מה שיוביל לתגובה צבאית קשה.
  • התנגשות דוקטרינות: המצב חושף את הפער האסטרטגי – טורקיה שואפת לבנות סוריה ריבונית ויציבה תחת השפעתה (כחלק מבריתות אזוריות חדשות), בעוד ישראל מתעקשת על חופש פעולה חד-צדדי כדי למנוע איומים על גבולה.

תוצאות השיחות וגורל מנגנון  ה"אי-חיכוך"?

  • תוצאות חלקיות בלבד: סבבי השיחות הטכניות (שהתנהלו בעבר באזרבייג'ן, ובהמשך עברו לשיח מול המשטר הסורי בחסות ארה"ב בירדן) הניבו בעבר בעיקר קו חם (Hotline) בין הצבאות ולא מנגנון מוסדר.
  • המנגנון לא הוסדר סופית ונמצא בקשיים: נכון לעכשיו, אין הסכמה על אופן פעולת מנגנון קבוע. יתרה מכך, גורמים מדיניים בישראל ציינו כי ערוץ התיווך האזרי צומצם לאחרונה, והמדינות פועלות כעת כמעט ללא "רשתות ביטחון" דיפלומטיות ברורות.
  • התנגדות ישראלית למנגנון רחב: בעוד ארה"ב מנסה לקדם מנגנון משולש (ישראל-טורקיה-סוריה) שיפעל מבסיס אינצ'ירליק בטורקיה או מירדן, ישראל מסתייגת מכך. בירושלים חוששים שמנגנון קבוע וממוסד יחייב שיתוף מודיעין ויגביל בפועל את חופש הפעולה המבצעי של חיל האוויר בסוריה.
  • המודל המבוקש: אם יוקם מנגנון כזה בעתיד, השאיפה הטורקית (והאמריקנית) היא שהוא יפעל במודל הדומה למנגנון למניעת החיכוך שהיה לישראל עם רוסיה בסוריה בעבר, או המנגנונים שיש לטורקיה עם ארה"ב.