משבר השגריר האיראני בלבנון: תמונת מצב
השגריר האיראני, מוחמד רזא שיבאני, שהוכרז ע"י ממשלת לבנון " אישיות בלתי רצויה" ,מסרב לעזוב את ביירות מכיוון שהוא זוכה לגיבוי מוחלט מצד איראן ומצד הארגונים השיעים החזקים בלבנון – חיזבאללה ותנועת אמל. איראן מתייחסת להחלטת ממשלת לבנון כהצהרה פוליטית בלבד, והודיעה רשמית כי השגריר ימשיך בתפקידו כרגיל. מצב זה חושף את חולשתו של הממשל המרכזי בלבנון, שאינו מסוגל לאכוף את ריבונותו מול הכוח הצבאי והפוליטי של חיזבאללה.
הסיפור מאחורי הגירוש הדיפלומטי
החלטת משרד החוץ הלבנוני להדיח את שיבאני נבעה משילוב של הפרות פרוטוקול בוטות והתנגדות פנימית למעורבותה של איראן במדינה:
- התערבות בענייני פנים: השגריר האיראני המיועד השמיע הצהרות פומביות שביקרו ושפטו את החלטות ממשלת לבנון הרשמית.
- עקיפת מוסדות המדינה: שיבאני ניהל פגישות ותיאומים ישירים עם גורמים פוליטיים וצבאיים מקומיים (בעיקר חיזבאללה), ללא כל תיאום או אישור של משרד החוץ הלבנוני.
- גרירת לבנון לעימותים אזוריים: ברקע הצעד עמד זעם ציבורי וממשלתי רב בלבנון על כך שאיראן וחיזבאללה גוררים את המדינה למלחמה הרסנית ובלתי רצויה מול ישראל, המערערת את הריבונות הלבנונית.
מדוע השגריר מסרב לעזוב?
- חוסר הכרה באולטימטום: משרד החוץ בטהרן הבהיר כי הוא מתעלם מהדרישה הלבנונית וטען כי השגריר ימשיך לפעול כרגיל, תוך התייחסות ללבנון כמעט כאל "מושבה" איראנית.
- גיבוי פנימי מחיזבאללה ומאמל: יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי (ראש תנועת אמל), ויחד איתו שרי חיזבאללה, העניקו לשגריר רשת ביטחון פוליטית. הם החרימו ישיבות ממשלה במחאה על הגירוש והמליצו לשגריר להישאר.
- פעילות ללא כיסוי דיפלומטי: מאחר שכתב האמנה שלו בוטל, שיבאני מתפקד למעשה כ"תושב בלתי חוקי" ומנהל את קשרי איראן-חיזבאללה מהשגרירות ללא מעמד דיפלומטי רשמי מטעם המדינה המארחת.
