יציבה מתמיד: כך מנצחת ברית ישראל-אזרבייג'ן את פייק הניתוק של 'הסכם מכה'
דיווח מהרשתות החברתיות: אזרבייג'ן מעוניינת להצטרף ל"ברית הסכם מכה הביטחוני" הכוללת את טורקיה, את הממלכה הערבית הסעודית ואת פקיסטן בעלת הנשק הגרעיני. מקורות מסוימים טוענים שאזרבייג'ן תבטל את הכרתה בישראל ותסיים את כל קשריה הדיפלומטיים עמה לפני הצטרפותה לברית זו.
ترغب أذربيجان في الانضمام إلى "تحالف اتفاقية مكة الدفاعي" الذي يضم تركيا، والمملكة العربية السعودية، وباكستان القوة النووية.
وتزعم بعض المصادر أن أذربيجان ستلغي اعترافها بإسرائيل وتنهي كافة العلاقات الدبلوماسية معها قبل انضمامها إلى هذا التحالف. pic.twitter.com/wK02CMDSFG— الرادع التركي 🇹🇷 (@RD_turk) August 9, 2026
הלכנו לבדוק!
הדיווחים ברשתות החברתיות על כך שאזרבייג'ן תבטל את הכרתה בישראל ותנתק עמה את הקשרים הדיפלומטיים כתנאי להצטרפות ל"הסכם מכה" הם פייק ניוז מוחלט ואינם אמינים. בעוד שברית ההגנה החדשה בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן אכן נחתמה ב-7 באוגוסט 2026, אין שום אינדיקציה רשמית לכך שאזרבייג'ן נדרשת או מתכוונת לנתק את קשריה האסטרטגיים העמוקים עם ירושלים.
מה עומד מאחורי הדיווח והרקע האזורי?
- חתימת "הסכם מכה להגנה משותפת": שלוש המעצמות הסוניות – סעודיה, טורקיה ופקיסטן (המחזיקה בנשק גרעיני) – חתמו על ברית הגנה היסטורית המקבילה לסעיף 5 של נאט"ו (מתקפה על אחת היא מתקפה על כולן). המניע העיקרי לברית הוא הרתעה אזורית מול איראן ושלוחותיה, בעקבות המלחמה והמתקפות האחרונות במפרץ הפרסי, ולא עימות מול ישראל.
- שמועות על הרחבת הברית: שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן, ציין כי הברית פתוחה למדינות נוספות והזכיר במפורש את מצרים. מכיוון שאזרבייג'ן נחשבת לבעלת ברית קרובה ביותר של טורקיה ("אומה אחת, שתי מדינות"), גורמים שונים ברשתות ובתקשורת הערבית החלו להפיץ ספקולציות לגבי הצטרפותה, תוך שילוב נרטיבים אנטי-ישראליים.
- מתיחות דיפלומטית נקודתית: הרקע לשמועות ניזון גם ממתיחות חריגה שהתרחשה לאחרונה (יוני-אוגוסט 2026), לאחר שממשלת ישראל הכירה רשמית ברצח העם הארמני – צעד שגרר גינוי נדיר מצד אזרבייג'ן ולחץ דיפלומטי כבד מצד באקו להסרת הנושא מסדר היום של הכנסת כדי להגן על האינטרסים של טורקיה. גורמים עוינים ניצלו מתיחות זו כדי לטעון ליצירת קרע קבוע.
האם הדיווח אמין?
לא. הדיווח אינו אמין מכמה סיבות מרכזיות:
- ברית אינטרסים קיומית: היחסים בין ישראל לאזרבייג'ן מבוססים על אינטרסים ביטחוניים ואנרגטיים עמוקים. אזרבייג'ן מספקת כ-40% עד 60% מתצרוכת הנפט של ישראל, ובתמורה ישראל היא ספקית הנשק המתקדם הגדולה ביותר שלה (כ-69% מייבוא הנשק האזרי), הכולל מל"טים, טילים ומערכות הגנה חיוניות.
- הציר האנטי-איראני: אזרבייג'ן חולקת גבול ארוך ומתוח עם איראן. שיתוף הפעולה המודיעיני והביטחוני עם ישראל מהווה עבור באקו נכס אסטרטגי עליון מול טהראן, ואין לה שום אינטרס לוותר עליו.
- מדיניות החוץ המאוזנת של אלייב: הנשיא אילהם אלייב הוכיח לאורך השנים יכולת מרשימה לתמרן ולשמר יחסים קרובים עם טורקיה מחד ועם ישראל מאידך, ואף שימש בעבר כמתווך ביניהן.
מה המשמעות לישראל?
- צורך במעקב אסטרטגי: בעוד שניתוק היחסים הוא בדיה, עצם הקמת "ברית מכה" ושינוי מאזן הכוחות האזורי מחייבים את ישראל לבחון מחדש את קשריה במרחב.
- ניהול רגישויות מול באקו: המתיחות סביב סוגיית רצח העם הארמני מדגישה כי ישראל צריכה לנהל ברגישות את יחסיה עם באקו, במיוחד כאשר האינטרסים של טורקיה (הנמצאת בעימות דיפלומטי חריף עם ישראל) עומדים על הפרק.
- שימור הברית הביטחונית: כל עוד אזרבייג'ן נשענת על היכולות הטכנולוגיות והצבאיות של ישראל להגנתה, ובפרט לאחר השגת הסכם השלום ההיסטורי שלה עם ארמניה ב-2025, הקשר הביטחוני והכלכלי החשוב לישראל צפוי להישאר יציב ואיתן.

