"אסטרטגיית סינוואר" של מדינות האזור: הסכם מדיני ככיסוי להתעצמות לקראת עימות רחב. ספויילר: יותר "חשדהו" מאשר "כבדהו"
גילוי נאות : הידיעה ישנה במושגי עולם התקשורת אך היא הותרה לפרסום על ידי הצנזורה, וגם זאת בצורה חלקית וחסרת מובן , רק לאחר חודשים ארוכים של פניות מצד כלי התקשורת. שוב המערכת מקריבה את ביטחון אזרחיה תמורת "שקט מדומה" עם מדינות שעשו שלום איתנו ועם מדינות שבמו"מ לשלום איתנו . ולעזאזל אלפי "קורבנות השלום" מ-2 ההפתעות האסטרטגיות שהיכו במלוא העוצמה בישראל .
במערכת הביטחון ובשיח הציבורי בישראל הדיווח מעורר דאגה עמוקה, שכן השיטה מזכירה לחלוטין את "אסטרטגיית ההרדמה" שנקט מנהיג חמאס יחיא סינוואר לפני טבח 7 באוקטובר, כשאותת לישראל על רצונו ב"שקט תמורת שקט" בזמן שתיכנן את המתקפה. החשיפה מעלה מחדש חשש כבד מפני "קונספציה" ישראלית נוספת ביחס לכוונות האמיתיות של מדינות באזור המציגות פנים מתונות.
וזאת לדעת : מדינות שמפירות הסכמי שלום ועוד מסיתות מדינות אחרות ללכת בדרכן – אינן ידידות של ישראל. צריך להתייחס אליהם ב"חשדהו" יותר מאשר ב"כבדהו".
הסיפור מאחורי הדיווח
- העצה הטקטית: גורמים רשמיים באחת ממדינות האזור פנו בשיחות סגורות לבני שיחם במדינה ערבית אחרת, והמליצו להם להתגמש טקטית ולחתום על הסכם מדיני עם ישראל בשלב הנוכחי.
- טקטיקת "ההרדמה": מטרת ההסכם, לפי הייעוץ, היא "להרדים" את ישראל ולייצר אצלה אשליה של שלום, פיוס או נורמליזציה.
- הפרה בעיתוי נוח: לפי הדיווח, הגורמים המליצו במפורש לחתום על ההסכם מתוך כוונה מראש להפר אותו בעתיד.
- היערכות למלחמה: בזמן שההסכם בתוקף וישראל שרויה באשליית שקט, המדינה המייעצת דחקה במדינה השנייה לנצל את הזמן כדי להתעצם ולהיערך צבאית לעימות רחב וגדול יותר נגד ישראל, שיפתח בתנאים הנוחים להם.
הערה ברקע הפרסום: לאור החשיפה "העמומה" אך המאוד בוהקת יש להתייחס לכל מדינה ערבית שכבר עשתה איתנו שלום ( והן לא רבות) או מדינות ערביות שעושות בימים אלו איתנו מו"מ לשלום ( וגם הן לא רבות) ביותר "חשדהו" מאשר ב"כבדהו" מה עוד שהן לא חשודות בכיבוד יתר של הסכמי השלום שכבר נחתמו איתן . אסור לקנות את סיפורי הפוליטיקאים כושלים שרוב מעשי ידיהם כבר "טובעים בים סוף". מעניין שדווקא הצנזורה הצבאית בולמת פרסומים כאלו כשמדובר ביותר חומר נפץ פוליטי מאשר צבאי .
