הדבק הגיאופוליטי: המשבר במצרים שמזניק את יצוא הגז הישראלי לשיא
יבוא הגז של מצרים מישראל – לשיא.
נתון יבוא הגז של מצרים מישראל במאי (כ-933 מיליון מ״ק, זינוק של 30.5%) משקף שילוב של התאוששות ביטחונית מהירה ומשבר אנרגיה חריף בצד המצרי.
1. הגורמים לזינוק
- התאוששות מהנפילה הביטחונית במרץ: במהלך חודש מרץ, בעקבות המתיחות הביטחונית והלחימה האזורית (מול איראן), הושבתה זמנית הזרמת הגז ממאגרי "לוויתן" ו"כריש" משיקולי אבטחה, והיבוא המצרי צנח לשפל של 161 מיליון מ״ק בלבד. עם חזרת האסדות לפעילות מלאה באפריל, נוצר "צמא" מצרי כבד לגז שהוביל לשיא ההזרמה במאי.
- דעיכת התפוקה המקומית במצרים: מאגרי הגז המצריים (בראשם מאגר "זוהר" הענק) סובלים בשנים האחרונות מדעיצה טבעית ומבעיות טכניות קשות. מצרים, שהייתה בעבר יצואנית גז גדולה, הפכה למייבאת נטו כדי לספק את צרכיה.
- חום שיא וביקוש לחשמל: חודש מאי סימן את תחילת העונה החמה. מערכת החשמל המצרית נשענת בכ-82% על גז טבעי, והביקוש הגואה למזגנים אילץ את קהיר להגביר מיידית את האספקה כדי למנוע קריסה של הרשת והפסקות חשמל יזומות.
- הסרת צווארי בקבוק תשתיתיים: פרויקטים להרחבת הולכת הגז (כמו קו אשדוד-אשקלון) יצאו לפועל, מה שאפשר להזרים כמויות גדולות יותר מבעבר.
2. המשמעות
עבור מצרים: תלות קריטית ונטל כלכלי
- מלכודת אנרגטית: למרות המתיחות הפוליטית והציבורית סביב המלחמה בעזה ובאזור, מצרים מוכיחה פרגמטיות מוחלטת. היא פשוט לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על הגז הישראלי, המהווה רכיב קריטי ביציבות המשטר והרחוב המצרי.
- עלויות עתק: מצרים פונה במקביל גם ליבוא יקר מאוד של גז נוזלי (LNG) ממקורות אחרים (כמו קטאר וארה"ב). חשבון האנרגיה החודשי שלה שילש את עצמו, מה שמכביד מאוד על הקופסה הציבורית הריקה של קהיר. עם זאת, הגז הישראלי המועבר בצינורות זול לה בהרבה מחלופות ה-LNG.
עבור ישראל: עוגן מדיני ורווחי עתק
- עוצמה גיאופוליטית: הגז משמש כדבק החזק ביותר ביחסים הדיפלומטיים עם קהיר. התלות המצרית מעניקה לישראל נכס אסטרטגי ויציבות מדינית במזרח התיכון, גם בעיתות משבר צבאי.
- הזרמת מיליארדים לקופת המדינה: העלייה בהיקפי היצוא (המגובה בעסקת הענק ההיסטורית שנחתמה להרחבת היצוא מלוויתן עד 2040) מתורגמת ישירות למיליארדי שקלים שיזרמו בשנים הקרובות לתקציב המדינה וקרן העושר דרך תמלוגים ומסים.
תמרור האזהרה: הביטחון האנרגטי של ישראל
העובדה שישראל מייצאת כמויות שיא למצרים מעוררת ביקורת פנימית עזה מצד גורמי מקצוע וארגוני סביבה בישראל. החשש הגדול הוא שאישור יצוא מסיבי לטווח ארוך עלול להותיר את המשק הישראלי (שנשען ב-70% על גז לייצור חשמל) ללא עתודות מספקות בעתיד, מה שיגרום לעליית מחירי החשמל המקומייים.
