כלים הנדסיים ישראליים מיישרים מאות קילומטרים מרובעים באזור קונייטרה לסיכול מתקפת פתע
הדיווחים על פעילות כלים הנדסיים ישראליים באזור קונייטרה משקפים שינוי אסטרטגי עמוק שהתרחש מאז קריסת משטר אסד בדצמבר 2024. ישראל פועלת כעת באופן גלוי בשטחים שהיו בעבר חלק מ"אזור החיץ" (Buffer Zone) ומעבר לו, תוך שינוי פני השטח לצרכים ביטחוניים.
מה מאחורי הדיווחים?
הפעילות ההנדסית רחבת ההיקף כוללת יישור שטחים חקלאיים ומיוערים, חפירת תעלות עמוקות (5–7 מטרים), והקמת סוללות עפר ומכשולים פיזיים.
-
- בניית "ציר סופה 53": ישראל סוללת ומכשירה דרך ביטחונית חדשה בתוך השטח הסורי, המאפשרת תנועת כוחות וניטור טוב יותר של הגבול.
- חישוף שטחים: השמדת צמחייה ויערות (כמו באזור ג'ובתא אל-חשב) נועדה למנוע נקודות מסתור למיליציות או גורמי טרור המנסים להתקרב לגבול.
- תפיסת עמדות שולטות: צה"ל השתלט על תילים אסטרטגיים (כמו תל אל-אחמר) והציב בהם מבנים יבילים (קרוואנים) לשהייה ממושכת.
מה המשמעות האסטרטגית?
-
- ביטול הסכם הפרדת הכוחות (1974): עם נפילת אסד, ישראל הכריזה כי ההסכם בטל באופן חד-צדדי, שכן הצד השני להסכם חדל מלהתקיים.
- יצירת "רצועת ביטחון" חדשה: ישראל מנסה למנוע ואקום ביטחוני בגבול שייצור חדירה של גורמי ג'יהאד עולמי או דאע"ש, שתפסו אחיזה באזורים מסוימים בדרום סוריה.
- הגנה אקטיבית: מעבר מהסתמכות על גדר הגבול הישנה לפעילות עומק בתוך סוריה כדי להרחיק איומים מיישובי הגולן.
תגובת הממשל הסורי החדש
השלטון החדש בדמשק, בראשות אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני), מציג עמדה אמביוולנטית:
- גינויים רשמיים: סוכנות הידיעות הסורית (SANA) מגנה את הפעולות כ"הפרה בוטה של הריבונות" ופגיעה ברכוש ובחקלאות של התושבים המקומיים.
- דרישה לפיצויים: דווח כי הממשל בדמשק זעם על הרס מבנים בקונייטרה הישנה ואף דרש מישראל פיצוי כספי על הנזקים.
- ניסיון להסדרה: לצד הגינויים, הנשיא א-שרע הצהיר כי הוא מעוניין ב"סוג של הסכם ביטחוני" עם ישראל כדי להבטיח יציבות, אך מתנה זאת בחזרת ישראל לקווי ה-8 בדצמבר 2024.
- חוסר יכולת צבאית: נכון לעכשיו, לצבא הסורי החדש אין את היכולת (או הרצון המיידי) להתעמת צבאית עם ישראל, והוא מתמקד בביסוס שלטונו הפנימי.
קרדיט: סוריה טי וי
על פי דיווחים ומפות לוויין מהחודשים האחרונים (תחילת 2025 ועד אמצע 2026), צה"ל הקים לפחות 9 עד 10 מוצבים ובסיסים חדשים בתוך השטח הסורי, רובם בשטח שהיה בעבר "אזור החיץ" של האו"ם.
פריסת הבסיסים והמוצבים המרכזיים:
הפריסה מתפרסת מצפון החרמון ועד לאזור משולש הגבולות עם ירדן בדרום:
- שיא החרמון הסורי (מפקדת אוגדה לשעבר): זהו המוצב הגבוה והאסטרטגי ביותר. צה"ל השתלט על המבנים של הצבא הסורי, שיפץ אותם וחיבר אותם לתשתיות חשמל. המוצב מאפשר תצפית עומק לעבר דמשק (כ-40 ק"מ) ולעבר בקעת הלבנון.
- ג'ובתא אל-חשב: בסיס גדול שהוקם בפאתי הכפר, הכולל עבודות עפר נרחבות וביצורים.
- תל אל-אחמר (התל האדום): נקודה אסטרטגית שבה הוקם מוצב השולט על המרחב שבין קונייטרה לכפרים הסמוכים. דווח על הקמת מחסומים צבאיים קבועים באזור זה.
- אזור קונייטרה (העיר החדשה והישנה): הקמת מוצבים בתוך העיר קונייטרה ובסמוך ל"כיכר אסד" המרכזית, שמשמשים כבסיסי יציאה לסיורים בעומק השטח.
- מרכז ודרום הרצועה: הוקמו מוצבים נוספים בסמוך ליישובים חאדר, אל-חמידיה, קרס א-נפל וקודנה.
- אזור סכר מנטרה ודרום רמת הגולן הסורית: מוצבים השולטים על נתיבי התנועה לכיוון מחוז דרעא.
תשתיות נלוות
מעבר למוצבים, צה"ל סלל את "ציר סופה 53" – כביש אספלט המקשר בין הנקודות החדשות ומאפשר תנועה מהירה של רכב קרבי משוריין (רק"ם) מבלי לעבור דרך הגדר הישנה. כמו כן, נחפרה תעלת נ"ט רציפה לאורך קילומטרים רבים כדי למנוע חדירות של רכבי תופת או פשיטות קרקעיות.
