הסיפור המדהים של האיש שעיצב את תשתית הלבנת ההון הדיגיטלית של איראן בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים

שמו הוא באבאק מורטזה זנג'אני. הוא גנב מיליארדים מחברת הנפט הלאומית של איראן. הורשע. נידון למוות. העונש הומר. ובשנת 2025, הרפובליקה האיסלאמית שחררה אותו מהכלא למטרה אחת: לבנות את תשתית המטבעות הדיגיטליים שדרכה ה-IRGC כעת מכבס את ההכנסות ממערכת אגרות מיצר הורמוז שלו. האיש שגנב מהמשטר שוחרר כדי לגנוב בשבילו.

 

• רשתות חזית בינלאומיות: מומחיותו העיקרית היא הקמת מאות חברות קש ומוסדות בנקאיים במדינות כמו מלזיה, טורקיה, איחוד האמירויות וטג'יקיסטן, המאפשרים להעביר כספי נפט "מלוכלכים" למערכת הבנקאית העולמית.
• ניסיון קודם: בשיאו, לפני מעצרו ב-2013, הוא ניהל עבור איראן מכירות נפט בשווי של מעל 17 מיליארד דולר בזמן שהעולם הטיל עליה סנקציות כבדות.

• בורסות קריפטו כפלטפורמות הלבנה: זנג'אני קשור להקמתן וניהולן של בורסות דיגיטליות כמו Zedcex ו-Zedxion (הרשומות בבריטניה דרך זהויות מזויפות). בורסות אלו עיבדו עסקאות בשווי של למעלה מ-94 מיליארד דולר, כאשר חלק נכבד מהן מיוחס ישירות למשמרות המהפכה.
• תשתית "חסרת עקבות": הוא תכנן מערכת הפועלת על פני מספר רשתות בלוקצ'יין (כמו Tron ו-Bitcoin) המאפשרת למשטר להמיר הכנסות מנפט ואגרות למטבעות יציבים (Stablecoins) ומשם לכסף מזומן, ללא יכולת של המערב לעצור את זרם הכספים לאחר שהתשלום הראשוני בוצע. 

• התעריף: מיכליות נפט נדרשות לשלם כ-1 דולר על כל חבית נפט שהן נושאות. עבור מכלית ענק (VLCC), מדובר בתשלום שיכול להגיע ל-2 מיליון דולר למעבר בודד.
• שיטת התשלום: כדי לעקוף את מערכת הסוויפט (SWIFT), איראן דורשת את התשלום במטבעות קריפטו (בעיקר ביטקוין או מטבעות יציבים) או ביואן סיני.
• המנגנון: חברות הספנות נדרשות לשלוח פרטי מטען במייל לרשויות האיראניות, מקבלות הוראות תשלום בארנקים דיגיטליים, ורק לאחר אישור ההעברה (שלעיתים נדרשת להתבצע תוך שניות) הן מקבלות רישיון מעבר. 

איך ארה"ב מתמודדת עם מערכת הלבנת הכספים האיראנית ?

• סנקציות תקדימיות: בינואר 2026 הטיל משרד האוצר האמריקאי (OFAC) סנקציות על בורסות הקריפטו Zedcex ו-Zedxion הרשומות בבריטניה. זו הפעם הראשונה שבורסות שלמות הוגדרו כחלק מהמגזר הפיננסי האיראני.
• חשיפת מחזורי הענק: החקירות האמריקאיות חשפו כי רק אחת מהבורסות הללו עיבדה עסקאות בשווי של למעלה מ-94 מיליארד דולר עבור גורמים המזוהים עם ה-IRGC מאז 2022.
• סימון זנג'אני מחדש: זנג'אני עצמו הוכנס מחדש לרשימות הסנקציות (יחד עם בכירים כמו שר הפנים האיראני) מיד לאחר שחרורו וזיהוי מעורבותו בבניית רשתות ה"לוויין" הדיגיטליות. 

• הרחבת הטווח: סנקציות הוטלו על רשתות בהונג קונג ובאיחוד האמירויות שניהלו רכישות קריפטו בשווי של מעל 100 מיליון דולר למימון רכישות נפט וציוד צבאי עבור כוח קודס.
• לחץ על המתווכים: ארה"ב מפעילה "סנקציות משניות" על בנקים ומוסדות פיננסיים (כמו בנק Kunlun הסיני) שמשתפים פעולה עם מנגנון הגבייה הדיגיטלי האיראני, ומאיימת לנתקם מהמערכת הדולרית. 

• מצור ימי (אפריל 2026): נשיא ארה"ב הכריז על מצור צבאי על נמלי איראן והבהיר כי חברות ספנות שישלמו את ה"מס" הבלתי חוקי בקריפטו לא יזכו להגנה או מעבר בטוח על ידי הצי האמריקאי.
• לוחמת סייבר: שימוש בכלי ניטור מתקדמים בשיתוף חברות כמו Chainalysis ו-TRM Labs כדי לזהות בזמן אמת העברות לארנקים איראניים, מה שמאפשר להזהיר חברות ספנות או להקפיא נכסים בבורסות משתפות פעולה.

חשוב לזכור: המאבק נמצא כעת בשיאו על רקע המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן, כאשר כל תשלום קריפטו מזוהה ישירות כמימון לפעילות הצבאית של המשטר.