"אצבע סורית עמוק בעין של רוסיה": משמעות ביקור נשיא אוקראינה בדמשק

ביקורו של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בדמשק (5 באפריל 2026) הוא אירוע היסטורי ופורץ דרך, המהווה את שיאו של סיור אזורי נרחב במזרח התיכון. הביקור מסמל את שינוי פני האזור לאחר נפילת משטר אסד בסוף 2024 ואת עליית כוחה של אוקראינה כשחקנית בינלאומית משפיעה.
חשיבות הביקור במזרח התיכון ובדמשק
  • אוקראינה כ"ספקית ביטחון": זלנסקי מנצל את המלחמה האזורית (בין ארה"ב וישראל לאיראן) כדי לשווק את המומחיות הצבאית שצבר נגד רוסיה. הוא חתם על הסכמי הגנה ל-10 שנים עם סעודיה, קטאר והאמירויות, במסגרתם אוקראינה מספקת טכנולוגיה ומומחיות ליירוט כטב"מים איראניים (שאהד) בתמורה למימון וטילים למערכות הגנה אווירית.
  • ביסוס סדר חדש בסוריה: זהו ביקור ראשון של מנהיג אירופי בדמשק מאז המהפכה הסורית. זלנסקי נפגש עם הנשיא החדש, אחמד אל-שרע, כדי להדק את הקשרים הביטחוניים והכלכליים, כולל פתיחה מחדש של שגרירויות וקידום ביטחון המזון באזור.
  • ציר אסטרטגי חדש: בדמשק נערכה פגישה תלת-צדדית עם שר החוץ הטורקי, הקאן פידן, המאותתת על הקמת ציר אוקראינה-סוריה-טורקיה לריסון ההשפעה הרוסית והאיראנית.
המשמעות לגבי הסכסוך עם רוסיה
  • דחיקת רוסיה ממעוזיה: סוריה הייתה בעלת הברית המרכזית של פוטין במזרח התיכון. ביקור זלנסקי בדמשק ושיחותיו על שיתוף פעולה צבאי מהווים "אצבע בעין" למחנה הרוסי ומראים כי אוקראינה מצליחה לחדור למגרש הביתי של מוסקבה.
  • חלופות כלכליות וצבאיות: ההסכמים עם מדינות המפרץ העשירות (בשווי מיליארדי דולרים) מעניקים לאוקראינה אורך נשימה כלכלי וצבאי, במיוחד על רקע המתיחות סביב הסיוע האמריקאי.
המשמעות לגבי סוריה
  • לגיטימציה בינלאומית: הביקור מעניק גושפנקה לממשל הסורי החדש כגורם יציב ופרגמטי המתרחק מציר הרשע.
  • שיקום ותשתיות: סוריה זקוקה למומחיות אוקראינית בשיקום תשתיות אנרגיה ומזון שנפגעו במלחמה, בעוד אוקראינה רואה בסוריה שוק פוטנציאלי ושותפה לניהול נתיבי סחר ימיים.
  • ביטחון פנים: הממשל הסורי החדש מעוניין במומחיות האוקראינית כדי להתמודד עם שאריות ההשפעה של מיליציות זרות וגורמי טרור בשטחו.

Zelensky arrived on his first official visit to Syria and met with President Ahmed al-Sharaa

 

תגובת רוסיה לביקור
תגובת הקרמלין לביקורו ההיסטורי של זלנסקי בדמשק (5 באפריל 2026) מאופיינת בשילוב של ביטול מזלזל, חשדנות אסטרטגית וניסיונות להסטת הקשב מההישג הדיפלומטי האוקראיני.
להלן עיקרי התגובה והעמדה הרוסית:
1. זלזול רשמי וביטול היוזמות
  • "חוסר רלוונטיות": דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הגיב בקרירות לביקור וטען כי מדובר ב"ניסיון נואש של זלנסקי לחפש לגיטימציה במקומות שאינם קשורים לסכסוך הישיר".
  • סירוב להצעות הפסקת אש: במקביל לביקור, הקרמלין דחה על הסף את הצעתו של זלנסקי ל"הפסקת אש של חג הפסחא", בטענה כי מדובר ביוזמה לא רצינית שנועדה רק לצורכי יחסי ציבור בזמן הסיור במזרח התיכון.
2. חשש מאובדן השפעה בסוריה
רוסיה, שהייתה בעלת הברית המרכזית של בשאר אל-אסד (השוהה כעת בגלות במוסקבה), רואה בביקור איום ישיר על האינטרסים שלה
"הפתעה" מההתפתחויות: בקרמלין הביעו "הפתעה" מהמהירות שבה הממשל הסורי החדש בראשות אחמד אל-שרע פתח את דלתותיו לזלנסקי, מה שנתפס במוסקבה כבגידה בקו הפרו-רוסי המסורתי של דמשק.

הציר האוקראיני-טורקי: הנוכחות של שר החוץ הטורקי, הקאן פידן, בפגישות בדמשק הטרידה את מוסקבה במיוחד, שכן היא מסמנת את הקמתו של ציר אזורי חדש שדוחק את רוסיה מהשפעתה בלבנט.

3. הלחץ הצבאי כ"תגובה" בשטח
במקום תגובה דיפלומטית רחבה, רוסיה בחרה להגיב בעוצמה צבאית כדי להבהיר כי המערכה העיקרית נמשכת:
  • הסלמה באוקראינה: במקביל לסיור של זלנסקי, רוסיה הגבירה את התקיפות על מתקני אנרגיה באוקראינה, מה שזלנסקי כינה "הסלמת פסחא" רוסית בתגובה למאמציו הדיפלומטיים.
  • אולטימטום דונבאס: רוסיה העבירה מסרים (דרך ארה"ב) לפיהם על אוקראינה לסגת מחלקים בדונבאס בתוך חודשיים, צעד שנתפס כניסיון להפעיל לחץ נגדי בזמן שזלנסקי מנסה לבסס את מעמדו כספק ביטחון גלובלי.
4. הנרטיב התקשורתי הרוסי
התקשורת הממלכתית ברוסיה (כמו TASS) הדגישה את הטענה שזלנסקי "מנסה להכניס את עצמו למלחמות לא לו" (בהתייחס למלחמה בין ארה"ב/ישראל לאיראן) כדי להסיח את הדעת מכישלונותיו בחזית המזרחית באוקראינה.
לסיכום: הקרמלין רואה בביקור זלנסקי בדמשק אקט של התרסה שמערער את מעמדה ההיסטורי של רוסיה במזרח התיכון, ומגיב לכך בביטול דיפלומטי לצד הגברת הלחץ הצבאי בחזית האוקראינית.
Ukraine's Zelensky Meets Syria's Al-Sharaa in Damascus, Advances Defence Deals | N18G
 עמדת הממשל הסורי החדש כלפי רוסיה כפי שהשתקפה בביקור:
1. התרחקות מ"חיבוק הדב" הרוסי
הנשיא אל-שרע הבהיר כי סוריה החדשה אינה "מדינת חסות" של אף מעצמה. הזמנתו של זלנסקי, האויב המר של פוטין, לדמשק היא הצהרת עצמאות מדינית. הסורים אותתו למוסקבה כי:
  • הסכמים ישנים אינם תקפים אוטומטית: סוריה בוחנת מחדש את נוכחות הבסיסים הרוסיים (טרטוס וחמיימים) ואת זיכיונות האנרגיה שניתנו לרוסיה בתקופת אסד.
  • גיוון שותפויות: במקום להישען על מוסקבה, דמשק בונה "ציר צפוני" עם טורקיה ואוקראינה כדי לאזן את ההשפעה הרוסית.
2. אוקראינה כמודל ולא כניסוי
הממשל הסורי רואה באוקראינה שותפה טבעית: שתי המדינות חוו פלישה רוסית (ישירה או דרך סיוע למשטר דורסני) ושואפות לשיקום ריבוני.
  • החלפת המומחיות הרוסית: סוריה מעדיפה כיום טכנולוגיה ומומחיות אוקראינית בשיקום תשתיות וביטחון פנים, על פני הציוד הרוסי המיושן והתלות הצבאית בקרמלין.
3. דרישה לנסיגה והפסקת התערבות
בשיחות סגורות, דמשק דרשה ממוסקבה:
  • הסגרת מקורבי אסד: דרישה מרוסיה להסגיר בכירים ממשטר אסד שקיבלו שם מקלט.
  • צמצום נוכחות: דרישה לצמצם את הנוכחות הצבאית הרוסית הפעילה במזרח המדינה ובאזורי החוף, בטענה שהריבונות הסורית שבה לידי העם.
4. זירה כלכלית חדשה
הממשל החדש מעדיף את ההשקעות מהמפרץ (סעודיה והאמירויות) שאיתן זלנסקי מתואם, על פני "כלכלת המלחמה" הרוסית. הסורים מבינים כי שיקום סוריה דורש כסף מערבי ומפרצי, וזה לא יגיע כל עוד סוריה מזוהה עם הציר הרוסי-איראני.
לסיכום: הממשל הסורי החדש משתמש בביקור זלנסקי כדי "לאפס" את יחסיו עם רוסיה, תוך מעבר ממחויבות אידיאולוגית עיוורת ליחסים פרגמטיים המבוססים על אינטרסים לאומיים סוריים בלבד.
Ukraine’s President Volodymyr Zelensky meets Syria’s President Ahmed al-Sharaa, in Damascus, Syria, on April 5, 2026.
קרדיט: ניו ערב