למרות השנאה התהומית ברחוב, ישראל שוב מסייעת לכלכלה המצרית לא לקרוס ולצבאה להמשיך להפר את הסכם השלום
דיווח: בוא הגז הטבעי הישראלי על ידי מצרים זינק ליותר מ-1 מיליארד רגל מעוקב החל מאתמול, עת ישראל חידשה את ייצוא הגז לאחר הפסקה של יותר מחודש. בכך ישראל החזירה את המשלוחים לרמות שלפני המלחמה באיראן, כך על פי גורם ממשלתי מצרי.האספקה חודשה בעקבות חידוש ההפקה בשדה תמר. זה קרה יום לאחר שישראל חידשה חלקית את ייצוא הגז הטבעי למצרים משדה לוויתן. לפני פרוץ המלחמה, מצרים ייבאה כמיליארד רגל מעוקב ליום משדות תמר ולוויתן. האספקה חזרה אפוא לרמות שלפני המלחמה.
חידוש אספקת הגז הישראלי למצרים הוא צעד קריטי לייצוב משק האנרגיה המצרי, הסובל ממשבר עמוק.
להלן הפרטים על המהלך ומשמעויותיו:
פרטי המהלך (אפריל 2026)
- חזרה לפעילות: מאגר "לווייתן", הגדול בשדות הגז של ישראל, חזר להפיק גז ב-2 באפריל 2026, לאחר שהושבת למשך 32 ימים בשל הערכות ביטחוניות בעקבות המלחמה עם איראן.
- היקף הזרמה: עם החזרה לפעילות, זינק יבוא הגז המצרי מרמה של כ-750 מיליון רגל מעוקב ביום (שרק מאגר "תמר" סיפק) ליותר מ-1.1 מיליארד רגל מעוקב ביום.
- הקשר אסטרטגי: המהלך מתרחש על רקע אישור עסקת ענק בסוף 2025 לייצוא 130 מיליארד מ"ק גז למצרים עד שנת 2040, בשווי מוערך של כ-35 מיליארד דולר.
משמעות לכלכלה המצרית
- מניעת הפסקות חשמל: מצרים תלויה בגז לייצור כ-82% מהחשמל שלה. המחסור בגז הישראלי במהלך החודש האחרון הוביל להפסקות חשמל נרחבות ולשימוש באמצעי חירום.
- הקלה תקציבית: ייצור הגז המקומי במצרים (במיוחד בשדה "זוהר") נמצא בדעיכה מתמדת. הגז הישראלי זול משמעותית מרכישת גז טבעי נוזלי (LNG) בשוק העולמי, מה שעוזר לצמצם את הגירעון המצרי במט"ח.
- הוצאות אנרגיה: עלות יבוא האנרגיה החודשית של מצרים זינקה מ-560 מיליון דולר ל-1.65 מיליארד דולר בזמן הפסקת הזרמת הגז מישראל. חזרת הגז הישראלי מפחיתה לחץ זה באופן מיידי.
היבטים חברתיים ומדיניים
- השנאה בעם המצרי: למרות שיתוף הפעולה הכלכלי ההדוק בדרג הממשלתי, דעת הקהל במצרים נותרת ברובה עוינת לישראל, במיוחד על רקע המלחמה בעזה. בעוד שהגז הישראלי חיוני למניעת הפסקות חשמל שפוגעות בחיי היומיום של האזרחים, אין עדות לכך שזה מתרגם להפחתה משמעותית בשנאה או בשינוי רגשי כלפי ישראל בקרב העם.
- הסכם השלום: שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה נחשב ל"עוגן" של יציבות בין המדינות. מצרים לא עצרה את הסחר בגז גם במהלך תקופות מתיחות ביטחונית גבוהה. עם זאת, המונח "הפרת הסכם השלום" הוא מורכב; בעוד שהיחסים הכלכליים מתחזקים (תלות הדדית), המתיחות המדינית והביטחונית נמשכת, והגז משמש יותר ככלי ריאליסטי לשמירה על אינטרסים מאשר כערובה לשיפור היחסים הדיפלומטיים.