אוקראינה אישררה הסכם שת"פ בטחוני עם סעודיה למורת רוחו הקשה של טראמפ. פרטים ומשמעויות

נשיא אוקראינה זלנסקי מיהר לנצל את מלחמת איראן להפקת תועלת לארצו ובביקור בזק שערך בסעודיה, אישרר עם יורש העצר הסעודי את הסכם השת"פ הבטחוני שנחתם ערב פגישתם.

ההסכם יהווה בסיס להשקעות ולחוזים ביטחוניים-טכנולוגיים, בדגש מרכזי על התמודדות עם איומי הכטב"מים.
הסעודים ירוויחו מהניסיון האוקראיני הייחודי בהתמודדות יעילה ומוכחת עם טילים בליסטיים רוסים וכטב"מי הנפץ האיראניים.
בתמורה, סעודיה תשקיע בפיתוח וייצור של מערכות לחימה וטכנולוגיות צבאיות אוקראיניות – דבר שיסייע לקייב להגדיל את כושר הייצור העצמאי שלה לשיפור התמודדותה מול רוסיה. בנוסף, מערכות ההגנה האוקראיניות שסעודיה תרכוש (טילי יירוט אוקראיניים, רחפני יירוט, מערכות לשיבוש וגילוי כטב"מים, טכנולוגיות לניתוח נתונים וחיזוי מסלולי טיסה של נחילי כטב"מים ועוד), יספקו לאוקראינה משאבים כספיים חיוניים להמשך המלחמה. זאת בנוסף ללמעלה מ-200 מומחי הגנה אווירית שאוקראינה כבר שיגרה לסעודיה כדי להדריך את צבאה בשיטות יירוט חדשניות ובשילוב מערכות רחפנים עם מכ"מים קיימים.

זלנסקי ציין עוד, כי לסעודיה יש "יכולות שמעניינות את אוקראינה", וכי יהיה זה שת"פ הדדי שיכלול חילופי ידע טכנולוגי.

בין הצדדים גם נידון חיזוק הקשרים בשווקי הדלק והאנרגיה, תחום קריטי לאוקראינה לאור הפגיעות הרוסיות בתשתיותיה. ( קרדיט: אנליזה ניוז)

ביקור הבזק של נשיא אוקראינה זלנסקי בסעודיה וחתימת הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני ב-27 במרץ 2026, עוררו תהודה רבה בזירה הבינלאומית, במיוחד לאור המתיחות הגוברת מול איראן והמדיניות המורכבת של ממשל טראמפ.
משמעויות והשלכות:
מדוע טראמפ כועס?
מורת רוחו של הנשיא טראמפ נובעת ממספר סיבות אסטרטגיות ופוליטיות:
  • עקיפת הסמכות האמריקאית: טראמפ דוגל בגישת "אמריקה תחילה" ושואף להיות המתווך המרכזי והבלעדי בעסקאות נשק וביטחון באזור. העובדה שזלנסקי ובן סלמאן סגרו הסכם דו-צדדי ללא מעורבות ישירה שלו נתפסת כפגיעה ביוקרתו ובכוח המיקוח האמריקאי.
  • ניצול המתיחות עם איראן: טראמפ רואה במלחמה באיראן הזדמנות ללחוץ על סעודיה להצטרף ל"הסכמי אברהם" בתמורה להגנה אמריקאית. הסכם עצמאי עם אוקראינה מספק לסעודים חלופות טכנולוגיות וביטחוניות שמפחיתות את התלות המוחלטת בוושינגטון.
  • סכסוך קודם עם זלנסקי: היחסים בין טראמפ לזלנסקי מתוחים ממילא, לאחר שזלנסקי סירב בעבר לחתום על הסכמים שכללו גישה למחצבים נדירים באוקראינה בתמורה לסיוע צבאי אמריקאי.
השפעת ההסכם
ההסכם יוצר ציר ביטחוני חדש ומפתיע:
  • שיתוף פעולה נגד כטב"מים: אוקראינה צברה ניסיון קרבי עצום ביירוט כטב"מים איראניים (שאהד) שרוסיה מפעילה נגדה. כעת, היא מעבירה את הידע הזה לסעודיה, שמתמודדת עם איומים דומים מצד איראן ושלוחיה במפרץ.
  • מומחים אוקראינים בשטח: במסגרת ההסכם, אוקראינה שלחה מעל 200 מומחי הגנה אווירית לסעודיה, איחוד האמירויות וקטאר כדי לסייע בהקמת מערכי הגנה מול המתקפות האיראניות.
  • עצמאות תעשייתית: ההסכם כולל שיתוף פעולה בייצור משותף של נשק וטכנולוגיה על אדמת אוקראינה והמפרץ, מה שמחזק את התעשייה הביטחונית האוקראינית למרות המלחמה.
מהן ההשלכות העתידיות?
  • חיזוק מעמד אוקראינה כ"תורמת ביטחון": זלנסקי משנה את הנרטיב של אוקראינה ממדינה שרק מבקשת סיוע למדינה שמספקת פתרונות ביטחוניים קריטיים לבעלות בריתה של ארה"ב, מה שמקשה על טראמפ להפסיק את התמיכה בה.
  • החרפת המתיחות מול איראן: איראן רואה בשיתוף הפעולה הזה איום ישיר ואף איימה בנקמה נגד אוקראינה על מעורבותה בביטחון המפרץ.
  • שינוי במאזן הכוחות במפרץ: סעודיה מקבלת גישה לטכנולוגיות יירוט זולות ויעילות שאינן תלויות באישור הקונגרס האמריקאי, מה שמעניק לה גמישות רבה יותר במדיניות החוץ שלה.
לסיכום, מדובר במהלך פוליטי מתוחכם של זלנסקי שמנצל את הניסיון המבצעי האוקראיני כדי לרכוש בעלי ברית עשירים במפרץ, תוך יצירת מנוף לחץ על ממשל טראמפ.