ממשלת לבנון לאו"ם: "סיווגנו את הזרוע הצבאית של חיזבאללה כבלתי חוקית". משמעויות ותגובות צפויות

פרטים, משמעות המהלך והתגובות הצפויות:

• החלטת הממשלה: ראש הממשלה נוואף סלאם הודיע כי כל פעילות צבאית או ביטחונית של חיזבאללה בשטח המדינה אסורה בהחלט. הממשלה דרשה מהארגון להתפרק מנשקו לאלתר ולהגביל את פעילותו לתחום הפוליטי בלבד.
• הנחיות לצבא ולתקשורת: הצבא וגופי הביטחון הונחו למנוע שיגורי רקטות וכטב"מים ולעצור את האחראים להם. בנוסף, נאסר על כלי התקשורת להשתמש במונחים כמו "ההתנגדות" או "לוחמי ג'יהאד" בהתייחס לפעילי הארגון.
• פעולות בשטח: צבא לבנון החל בביצוע מעצרים של פעילי חיזבאללה בחשד להחזקת נשק בלתי חוקי. כמו כן, הממשלה הודיעה על גירוש אנשי משמרות המהפכה האיראניים מהמדינה, ודווח כי למעלה מ-150 אזרחים איראנים, בהם דיפלומטים, כבר עזבו. 

• שינוי מאזן הכוחות: המהלך משקף את היחלשותו המשמעותית של חיזבאללה בעקבות המכות שספג מישראל במהלך 2024–2026. הממשלה הלבנונית מנסה להחזיר לעצמה את הבלעדיות על ההחלטות בנושאי מלחמה ושלום.
• סכנה למלחמת אזרחים: למרות הגיבוי הממשלתי (כולל מצד תנועת אמל, בעלת בריתו של חיזבאללה), קיים חשש כבד מעימות פנימי אלים. אנליסטים מציינים כי אכיפת ההחלטה תהיה קשה מאוד בפועל, והצבא הלבנוני עשוי להיתקל בקשיים מול הגרעין הקשה של הארגון.
• בידוד מדיני של חיזבאללה: פניית לבנון לאו"ם והכרזתה על אי-חוקיות הזרוע הצבאית מסירות את המטרייה המדינית שהעניקה המדינה לארגון במשך עשורים. 

• חיזבאללה: מזכ"ל הארגון, נעים קאסם, כבר דחה את ההחלטה בתוקף וכינה את הדרישה לפירוק הנשק "צעד בדרך להיעלמות לבנון". הארגון מאשים את הממשלה בכניעה לתכתיבים חיצוניים ומאיים ב"פילוג פנימי מסוכן".
• איראן: טהראן צפויה לראות במהלך איום אסטרטגי על זרוע הפרוקסי המרכזית שלה. התגובה עשויה לכלול:
  • לחץ מדיני וכלכלי: ניסיון לערער את יציבות ממשלת נוואף סלאם באמצעים פוליטיים.
  • תמיכה בהתנגדות אקטיבית: עידוד חיזבאללה להמשיך בפעילות צבאית למרות האיסור כדי להוכיח את חוסר הרלוונטיות של החלטות הממשלה.
  • פעולות נגד: לאור גירוש אנשי משמרות המהפכה, איראן עשויה להגיב בצעדים דיפלומטיים חריפים או בשימוש ברשתות הטרור שלה בלבנון לביצוע חיסולים פוליטיים של גורמים מתונים התומכים במהלך.