הפקת לקחים בתחום המיגון הפסיבי נגד רקטות, טילים, פגזים וכטב"מים – מאמר מס' 1

הפקת לקחים בתחום המיגון הפסיבי נגד רקטות, טילים פגזים וכטב"מים – מאמר מס' 1

1, הקדמה

נכון, המלחמה עדיין לא הסתיימה. אבל האחריות הציבורית מחייבת את האחראים על ביטחון המדינה ושלום הציבור לא להמתין לסיום.

לקחים מהמלחמה ובכל התחומים חייבים להפיק וליישם כבר עכשיו.

הפעם נדון בתחום ההגנה הפסיבית נגד הרקטות, הטילים, הפגזים והכטב"מים ,ההגנה על הציבור, הרכוש הפרטי והציבורי והמתקנים החיוניים.

זה סוג ההגנה שאולי נמצא פחות בכותרות אך להערכתי אם לא היתה קיימת ההגנה הפסיבית, גם זו הנוכחית הטעונה שיפור ניכר, מס' האבדות והנפגעים במדינה היה כפול ומכופל.

מסקנה: עדיין חייבים ובדחיפות לשפר את ההגנה הפסיבית הנוכחית הלקויה של הציבור והמדינה.

 

2, רקע והסבר כללי

עובדה, הגנת הציבור במדינת ישראל, וזאת בהשוואה להגנה הקיימת במדינות אחרות, היא המשוכללת בעולם.

ההגנה של מדינת ישראל מורכבת מ 3 תחומים עיקריים:

א, הגנה באמצעות מתקפה אקטיבית.

ההגנה של צה"ל ושלוחותיו שמתבצעת באמצעות התקיפה של מערך התקיפה של האויב.

זו יכולה להיות מתקפת מנע מקדימה כוללת, ו/או מתקפה בדיעבד, לאחר שהאיומים הרקטים והאחרים של האויב שוגרו לשטח המדינה.

המתקפה האקטיבית כוללת:

1, תקיפה והשמדת המשגרים של הרקטות ,הטילים והפגזים.

2, תקיפה והשמדת מחסני המשגרים, הרקטות, הטילים והכטב"מים.

3, תקיפת אמצעי הייצור הישירים והעקיפים של המשגרים הרקטות, הטילים והכטב"מים.

4, חיסול של הכוחות המפעילים, הפעילים והמפקדות בתחום הזה ושל מפקדיהם

במאמר זה לא נעסוק בשיפורים הנדרשים בתחום החשוב הזה.

 

ב, הגנה על הציבור והמדינה באמצעות הגנה אקטיבית.

ההגנה האקטיבית של צה"ל, הגנה שמבוצעת בעיקר ע"י מערך ההגנ"א של חיל האוויר אך גם ע"י כוחות חשובים אחרים.

תפקיד מערך ההגנ"א: להזהיר מפני הסכנה המתקרבת וליירט את האיומים האוויריים על המדינה, הציבור והמתקנים והאתרים החשובים.

המערך מיועד ליירט ולהשמיד את האיומים שכבר שוגרו והם בדרך לכאן וזאת בטרם הם הצליחו לפגוע בציבור.

המערך מורכב ממס' תתי מערכות:

א, מערכת שאחראית על גילוי האיום מבעוד מועד וביצוע מהיר ומיידי של הערכה שקובעת מי הם אזורים והיעדים שהאיום המיידי מסכן.

ב, הזהרה של הציבור ושל כוחות ההצלה מפני האיום המיידי(כניסה למרחבים מוגנים וכד')

ג, שיגור האמצעים שנועדו ליירוט אמצעים שמרביתם הם עדיין טילים נגד טילים וזאת כדי ליירט מבעוד מועד וממרחק רב את האיום.

אם ניתן אז רצוי ליירט את האיום גם רחוק מגבולות הארץ.

לא נרחיב במאמר זה את הנדרש לשיפור מערך ההגנה האקטיבית.

 

ג, הגנה באמצעות אמצעים פסיביים

הגנה הזו מתבצעת באמצעות מרחבים מוגנים, ממ"דים, ממ"קים – הם המרחבים המוגנים הקומתיים, מקלטים, חניוני רכב תת קרקעים שהוכשרו לכך וכד'

כאן ההזנחה רבה ונדרשת מדיניות מסודרת ברמת המדינה, הראשויות המוניציפליות, והוועדות לתכנון ואישור בניה בכל הרמות.

במאמר זה אציין רק נושא אחד ממס' נושאים כולם חשובים: מחויבות למקלט חובה ובעדיפות עליונה לכל מבנה.

אין ספק שהמקלט התת קרקעי הוא המחסה הטוב ביותר להגנה נגד טילים בליסטיים ועוד חימושים אוויריים לרבות הכטב"מים, לכן מתחייב לדרוש הקמת מיקלט תת קרקעי בכל בניין שבנייתו עדיין לא החלה. הכלל הזה תופס גם לבניינים שבנייתם אושרה.

בהגדרה, הגורמים האחראים על הבינוי יהיו חייבים לשנות את התיכנון, ולעיתים את התמחור של כל בניין שהבניה שלו לא החלה..

בשעתו האחראים על הבינוי והבטחון ויתרו על הקמת המקלטים למי שהמירו את המקלט בממ"ד.

היה זה מחדל חמור שהעיד על קוצר ראות בטחוני ולהערכתי גם מדיני.

היה ברור אז, כפי שברור היום, שהממ"ד הוא פתרון ביתי נוח אך לא יעיל נגד פגיעה ישירה של טיל בליסטי בעוצמה בינונית או גדולה, לכן צריך להקים בכל בניין חדש גם ממ"ד וגם מקלט.

הממ"ד נדרש כאשר זמן ההתרעה קצר מאוד ולתושבים אין זמן מספיק כדי לרדת בבטחה למקלט. הממ"ד נדרש לתושבים שיכולת הניידות שלהם מוגבלת כנכים ומבוגרים. למקלט הראוי אין תחליף. המקלטים חייבים להיות מצוידים בשירותים, כיורים ומקלחות וגדולים מספיק כדי להכיל את כל מי שמתגוררים או עובדים במבנה.

אני ממליץ על 1 מ"ר לאדם שעובד או מתגורר במבנה.

חשוב: המעליות חייבות לרדת עד קומת המקלט ולא עד קומת הכניסה משם יורדים במדרגות למקלט. למבוגרים, נכים, ילדים בגיל פעוט יש בעיה לרדת במדרגות.

המשך המאמר בנושא ההגנה הפסיבית יהיה במאמר הבא

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.  קרדיט לתמונות: AI