עמק עיון שבדרום לבנון – לבעליו

עמק עיון – לבעליו

אחרי שראיתם במו עינכם את אדמות עמק עיון רחבות הידיים והפוריות, ראוי שתדעו שאדמות אלו שייכות למדינת ישראל, ונלקחו מאיתנו בלא משפט בשנת 1949.

אביא בפניכם ציר זמן היסטורי:
• שנת 1896: המושבה מטולה הוקמה על אדמות שרכש הברון רוטשילד (באמצעות פקידי יק"א) מהאפנדי הלבנוני ג'בור ביי רזוק. השטח הכולל כלל לא רק את גבעת המושבה, אלא גם אלפי דונמים בעמק עיון צפונית לה, לצורך עיבוד חקלאי – הכל מתועד ורשום בטאבו.
• שנת 1922: אחרי מלחה"ע הראשונה הבריטים והצרפתים חילקו בינהם את אדמות האימפריה העות'ומאנית. בתחילה החלוקה לא היתה ברורה, אך בין השנים 1920-1923 חתמו על הסכם פולה-ניוקומב, ובו בין היתר נקבעו גבולות המנדט – שבהמשך יהפוך לקו הגבול הבינלאומי.
באזור מטולה, נוצר מצב חריג: האדמות שהיו בבעלות יהודית פרטית, עברו ברובן לצד הלבנוני (תחת מנדט צרפתי). ואילו החקלאים היו בצד הבריטי. כחלק מההסכם ("שכנות טובה") החקלאים היהודים המשיכו לעבד את אדמתם בעמק עיון.
• שנת 1948 – מלחמת הקוממיות: במהלך מבצע חירם, צה"ל שזה עתה קם שיחרר את שטחי הגליל שהיו בשטח הבריטי של המנדט, ואף התקדם צפונה לשטח הצרפתי. בהיבטים שלנו, הוא כבש את חלקיו הדרומיים של עמק עיון.
אגב נציין, שזו הפעם הראשונה שצה"ל הגיע עד לליטאני.
• שנת 1949 – הסכמי רודוס: בהסכם שביתת הנשק בין ישראל ללבנון, בלחץ צרפתי ישראל נאלצה לסגת מהשטחים שכבשה, וצה"ל חזר לקו הגבול הבינלאומי. כתוצאה מכך, אלפי דונמים של העמק נותרו מעבר לגדר.
• מאז 1949 ועד היום, האדמות הללו מעובדות על ידי חקלאים לבנונים, בעיקר ממארג' עיון ואל-ח'יאם.

כעת, כאשר יש בידנו יכולת, הגיעה העת לומר בפה מלא, ובקול ברור: עמק עיון צריך לחזור לבעליו המקוריים.
את אדמתו הפוריה יעבדו שוב פעם ידיים יהודיות, בצפונו תקום העיר היהודית הישנה-חדשה עִיּוֹן, ועליו יצפה ממזרח הישוב היהודי 'אהלי צדק ' – אשר תושביו ישקיפו מהמרפסת בחזרת הצדק לעמק.

קרדיט: ויקיפדיה