האקונומיסט: ארצות הברית וישראל משתמשות בטכנולוגיות מתקדמות כדי לזהות ולהשמיד מאות מטרות באיראן מדי יום

ארצות הברית וישראל משתמשות בטכנולוגיות מתקדמות כדי לזהות ולהשמיד מאות מטרות באיראן מדי יום.

על פי ה"אקונומיסט", היקף כוח האש האמריקאי-ישראלי באיראן עולה כעת על העוצמה שנראתה בשלבים המוקדמים של מלחמות המפרץ הקודמות. תוכנה מודרנית ומערכות ניתוח נתונים מאפשרות לכוחות לזהות מטרות ולבצע תקיפות הרבה יותר מהר מבעבר. בימים הראשונים של הלחימה, מספר התקיפות עלה על הרמות שנרשמו בשלבים הפותחים של מלחמות 1991 ו-2003, כאשר בוצעו כ-1,300 גיחות ביום. לאחר חמישה ימים, אמר מזכיר ההגנה האמריקאי כי המבצע משתמש בכוח כפול מהכוח שנפרס במהלך קמפיין "הלם ויראת כבוד" בשנת 2003.

הקצב הגבוה של התקיפות התאפשר הודות ליכולת המשופרת לאתר מטרות במהירות ובדייקנות. פלטפורמות מודרניות – כולל כלים עם אלמנטים של בינה מלאכותית – מאפשרות לאנליסטים לבנות "בנקי מטרות" גדולים ולעבד נתוני מודיעין הרבה יותר מהר ממה שהיה אפשרי בעבר.

מרכז התיאום הראשי לתקיפות אמריקאיות פועל ממטה CENTCOM בטמפה, פלורידה, שם נאספות אלפי מטרות פוטנציאליות באמצעות תמונות לוויין, מודיעין אותות ומקורות אחרים. מומחי נשק בוחרים את התחמושת המתאימה – פצצות חודרות בונקרים עבור מתקנים תת-קרקעיים או נשק מונחה GPS עבור מבנים. עורכי דין צבאיים בודקים את חוקיות התקיפה לפני שהמפקדים מאשרים את ההחלטה הסופית.

תפקיד מפתח ממלא מערכת Maven Smart של Palantir, המשלבת נתונים מקוד פתוח, מידע מרשתות חברתיות ומודיעין מסווג. לדוגמה, אם אזרח מפרסם בטלגרם על שיגור טיל, המערכת משווה אותו לתמונות לוויין ונתוני אותות צבאיים. זה מאפשר לאנליסטים לאשר את המטרה, לבחור את הנשק ולהעריך את תוצאות התקיפה. תהליך שבעבר דרש עשרות מומחים ושעות עבודה יכול כעת להסתיים תוך דקות. גנרל אירופי אחד ציין כי היכולת להשמיד מטרות גדלה מכ-10 מטרות ביום לכ-300, כאשר הפוטנציאל העתידי מגיע עד 3,000 מטרות מדי יום.

 ישראל פיתחה מערכות דומות, והרחיבה משמעותית את מסד הנתונים של מטרותיה. דווח כי קצינים אמריקאים הופתעו כאשר עמיתיהם הישראלים הציגו אלפי מטרות מזוהות בתוך איראן, כולל בסיסים, משגרי טילים, מפעלים, מגורי הנהגה ומתקני תשתית.

מקורותיה של מערכת המטרות של ישראל נעוצים במלחמת יום כיפור בשנת 1973, כאשר חיל האוויר הישראלי החל לפתח שיטות לגילוי והשמדת מערכות הגנה אוויריות של האויב. הגישה הורחבה עוד יותר לאחר מלחמת לבנון השנייה, כאשר מפקדים התלוננו כי "בנק המטרות" התרוקן לאחר מספר שבועות של לחימה.

עם זאת, קצב התקיפות המהיר טומן בחובו גם סיכונים. מספר גדול יותר של מטרות מגביר את הסיכוי לטעויות או להסתמכות על מודיעין מיושן. מתקנים צבאיים לשעבר אולי הוסבו למבנים אזרחיים אך עדיין נותרו ברשימות מטרות. בנוסף, מספר המומחים האמריקאים האחראים על הערכת הסיכון האזרחי ירד בשנים האחרונות, מה שיוצר אתגרים נוספים לפיקוח על התקיפות. לכן, סכסוכים עתידיים ידרשו לא רק יצירת מטרות מהירה אלא גם שמירה על הדיוק והרלוונטיות של נתוני המודיעין.

קרדיט: AI