אלטרנטיבה למצרי הורמוז במתווה תעלת סואץ: "תעלת המלך סלמאן". פרטים
תעלת סלמאן (או "תעלת המלך סלמאן") היא הצעה לפרויקט תשתית אסטרטגי ושאפתני בערב הסעודית, שמטרתו ליצור נתיב מים מלאכותי שיעקוף את מצרי הורמוז.
נכון למרץ 2026, על רקע חסימת מצרי הורמוז על ידי איראן והשיבושים הקשים בסחר האנרגיה העולמי, הדיווחים על בחינה מחודשת של הפרויקט מקבלים משנה תוקף.
מהי תעלת סלמאן?
הפרויקט, שהוצע לראשונה סביב שנת 2015 על ידי "מרכז המאה הערבית למחקרים" בריאד, כולל את המאפיינים הבאים:
- נתיב: תעלה באורך של כ-950 ק"מ המחברת בין המפרץ הפרסי (באזור הגבול שבין ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטאר) לבין הים הערבי (האוקיינוס ההודי).
- תוואי: התעלה מתוכננת לחצות את מדבר "אל-רובע אל-ח'אלי" (הרובע הריק). חלק ניכר ממנה (כ-630 ק"מ) יעבור בשטח סעודי, והיתרה (כ-320 ק"מ) בשטח תימן. קיימת גם חלופה להעברת התעלה דרך עומאן במקרה של חוסר יציבות בתימן.
- ממדים: התעלה מיועדת להיות ברוחב של כ-150 מטר ובעומק של כ-25 מטר, מה שיאפשר מעבר של מכליות נפט ענקיות ואוניות מכולה.
- עלות משוערת: ההערכות נעות בין 80 ל-100 מיליארד דולר לפרויקט הבסיסי, ויכולות להגיע עד ל-250 מיליארד דולר כולל תשתיות נלוות.
איך הפרויקט פותר את בעיית חסימת מצרי הורמוז?
תעלת סלמאן נועדה לשבור את התלות המוחלטת בנתיב המים הצר והמאוים של הורמוז:
- עקיפת הלחץ האיראני: מצרי הורמוז נמצאים תחת שליטה ופיקוח צמוד של איראן. התעלה מייצרת מוצא ישיר לאוקיינוס ההודי מבלי לעבור ב"חצר האחורית" של טהראן.
- קיצור נתיבי שייט: התעלה עשויה לקצר משמעותית את מרחק השייט עבור מדינות המפרץ (כמו כווית, קטאר ואיחוד האמירויות) בדרכן לשווקים במזרח ובמערב.
- גמישות לוגיסטית: בדומה לצינור הנפט "מזרח-מערב" (Petroline) של סעודיה שמוביל נפט לים האדום, התעלה תאפשר הובלה ימית מאסיבית גם של גז (LNG) וסחורות אחרות שאינן יכולות לעבור בצינורות.
- פיתוח אזורי: הפרויקט כולל תוכניות להקמת ערי תעשייה, נמלים ומרכזי תיירות לאורך התעלה, מה שיהפוך את האזור המדברי המבודד למרכז לוגיסטי עולמי בהתאם לחזון 2030 הסעודי.
נכון להיום, הפרויקט עדיין נחשב לרעיוני בשל אתגרים הנדסיים עצומים, עלויות עתק והצורך בהסכמות פוליטיות מורכבות עם השכנות (במיוחד תימן). עם זאת, החרפת המתיחות הצבאית במפרץ הופכת חלופות מסוג זה מצורך תיאורטי לצורך קיומי עבור יציבות הכלכלה הסעודית.
קרדיט: AI