למרות הבטחה ישראלית שלא לפגוע בכור בבושהר רוסיה ממשיכה לפנות את המומחים מחשש לאסון סביבתי גדול. הפרטים מאחורי הדרמה
האזהרה הרוסית הנוכחית לישראל שלא לתקוף באזור הכור מגיעה על רקע הסלמה צבאית רחבה ותקיפות ישראליות ואמריקאיות באיראן שהחלו בסוף פברואר. רוסיה הביעה חשש כבד מפני פגיעה בכור הגרעיני בבושהר, שלטענתה עלולה להוביל לאסון רדיואקטיבי בקנה מידה אזורי הדומה לאסון צ'רנוביל.
למה דווקא עכשיו ומה גרם לאזהרה?
- תקיפות סמוכות: צה"ל תקף לאחרונה יעדים צבאיים בקרבת הכור, בהם בסיס חיל האוויר בבושהר. הפיצוצים נשמעו במרחק של קילומטרים ספורים בלבד מהמתקן הגרעיני, מה שהעלה את רמת הכוננות הרוסית.
- הסלמה אזורית: האזהרה הגיעה לאחר פתיחת מבצע צבאי נרחב הכולל תקיפות של עשרות מטוסי קרב על יעדים אסטרטגיים ברחבי איראן.
ממה חוששים הרוסים?
- אסון גרעיני: מנכ"ל תאגיד "רוסאטום" הזהיר כי הכור מכיל כ-72 טון דלק פעיל ועוד כ-210 טון דלק משומש. פגיעה בליבת הכור תגרום לאסון סביבתי שישפיע על כל מדינות המפרץ.
- חיי המומחים: באתר פועלים מאות מומחים רוסים. רוסיה רואה בישראל אחראית ישירה לביטחונם, במיוחד לאחר שהתקבלו הבטחות קודמות מהדרג המדיני בישראל שלא לפגוע בכור עצמו.
האם רוסיה מפנה את אנשיה?
כן, הפינוי כבר החל ומתבצע בשלבים:
- שלב ראשון (28 בפברואר): פונו כ-94 בני אדם, בעיקר צוותים לא חיוניים, ילדים ובני משפחה.
- שלב שני (11-10 במרץ): פונו כ-150 מומחים נוספים שעברו דרך ארמניה בדרכם חזרה לרוסיה.
- המצב הנוכחי: נותרו במתקן כ-450 מומחים רוסים לצורך תפעול חיוני ותחזוקת הציוד, שכן לא ניתן להשבית את הכור באופן מיידי. בניית היחידות החדשות (2 ו-3) הופסקה זמנית.
מה גורם לישראל לתקוף ליד הכור?
ישראל אינה תוקפת את הכור עצמו, אך תוקפת בקרבתו מהסיבות הבאות:
- שיתוק תשתיות צבאיות: באזור בושהר נמצאים בסיסי חיל אוויר, בסיסי חיל הים ומחסני טילים של משמרות המהפכה המשמשים ללחימה מול ישראל.
- מערכות הגנה אווירית: צה"ל פועל להשמיד את מערכות ההגנה המקיפות מתקנים אסטרטגיים כדי להשיג חופש פעולה אווירי, כפי שנעשה גם באזור נתנז ואספהאן.
- הרתעה: התקיפות בקרבת "קווים אדומים" נועדו להבהיר לאיראן כי שום מתקן אינו חסין אם תימשך התוקפנות נגד ישראל.
קרדיט: AI
על בסיס האירועים האחרונים בבושהר, להלן פירוט מערכות ההגנה שהיו במוקד והסיכונים הסביבתיים שרוסיה חוששת מהם:
מערכות ההגנה האווירית שהותקפו
ישראל התמקדה בנטרול ה"מעטפת" שמגינה על אזור הכור כדי לאפשר חופש פעולה צבאי נגד יעדים אחרים בבושהר:
- מערכות S-300 ו-S-400: רוסיה סיפקה לאיראן את המערכות הללו בדיוק כדי להגן על מתקנים אסטרטגיים. תקיפה שלהן נחשבת למהלך "משתק" שמשאיר את האזור חשוף.
- מערכות "באוור-373": הגרסה האיראנית למערכות ארוכות טווח, שמוצבות סביב נמל בושהר והכור.
- מכ"מים אסטרטגיים: ישראל תקפה מכ"מים מסוג "גדיר" ו"קדיר", המסוגלים לזהות כלי טיס בטווחים של מאות קילומטרים, כדי "לעוור" את ההגנה האיראנית באזור המפרץ הפרסי.
ההשלכות הסביבתיות (החשש הרוסי)
החשש העיקרי אינו רק מפיצוץ, אלא מ"פצצה מלוכלכת" ענקית שתיווצר מפגיעה במערכות הקירור או בליבת הכור:
- זיהום מי המפרץ: כור בושהר מסתמך על מי המפרץ הפרסי לקירור. פגיעה שתוביל לדליפה רדיואקטיבית תזהם את המים, מה שישבית את מתקני ההתפלה של מדינות כמו כווית, איחוד האמירויות וסעודיה – דבר שיוביל למשבר הומניטרי של מחסור במי שתייה.
- נשורת רדיואקטיבית: בהתאם למשטר הרוחות במפרץ, ענן רדיואקטיבי עלול לנוע מזרחה לעומק איראן או דרומה לכיוון מדינות המפרץ, מה שיחייב פינוי של מיליוני בני אדם.
- נזק ארוך טווח לקרקע: דליפת דלק גרעיני (אורניום מועשר) תהפוך את אזור החוף של בושהר לבלתי ראוי למגורים למשך עשרות שנים.
קרדיט לתמונה: AI