NYT: לייזרים אמריקאים למשימות צבאיות- חיתוך מצב. ספויילר: מאכזבים ממש כמו המקביל הישראלי והסיני

לייזרים עתירי אנרגיה נתפסים יותר ויותר כדרך היעילה ביותר מבחינת עלות להתגונן מפני כטב"מים וטילים איראניים המכוונים לבתי זיקוק לנפט ולבסיסים אמריקאים ברחבי המזרח התיכון.

ירי קרן לייזר הוא זול יחסית; על פי הערכות מסוימות, ייתכן שיעלה רק כ-3.50 דולר לשיגור, בהשוואה למערכות כמו טילי יירוט פטריוט, שעשויות לעלות יותר מ-3 מיליון דולר לשיגור  לנטרול כטב"מים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר השבוע לכתבים כי לייזרים יוכלו בקרוב לבצע את אותו תפקיד כמו טילי יירוט פטריוט "בעלות נמוכה בהרבה". הוא הוסיף, "טכנולוגיית הלייזר שיש לנו כעת מדהימה, והיא תהיה מבצעית בקרוב".

הרעיון של שימוש בלייזרים בדרך זו אינו חדש. מפקדי צבא ארה"ב בילו עשרות שנים בניסיון לפתח טכנולוגיה זו, בשאיפה להגשים את החלום של נשק שיכול לפגוע במטרה במהירות האור ולעולם לא ייגמר לו התחמושת.

מדינות אחרות, כולל ישראל וסין, פרסו מערכות לייזר עוצמתיות משלהן. אך צבא ארה"ב מתמודד עם אתגרים משמעותיים בפיתוח ובפריסה נרחבת של מערכות כאלה. מומחים אומרים שייתכן שיחלפו שנים עד שחיילים אמריקאים יוכלו להשתמש בלייזרים בדרך זו.

 

איך המערכת עובדת?

לייזרים בעלי אנרגיה גבוהה ממקדים קרני אור בנקודות התורפה של הכטב"מים, ופוגעים ברכיביהם כאילו היו מבער ריתוך הנשלט מרחוק, כך לפי דיוויד סטאודט, המנהל בפועל של איגוד מומחי האנרגיה המכוונת, שסייע בפיתוח מכשיר להתמודדות עם מטעני חבלה מאולתרים בעיראק.

כשם שזכוכית מגדלת משמשת למיקוד אור השמש ולהדלקת אש, קרן הלייזר חייבת להישאר מופנית אל הכטב"מ למשך מספר שניות (שלוש שניות או יותר בתנאים מעוננים); עובדה זו מעלה שאלות לגבי יעילותה במזג אוויר גרוע או כאשר מתמודדים עם נחילים של כטב"מים.

ג'ארד קלר, מחבר הפרסום המיוחד "לוחמת לייזר" העוסק בטכנולוגיה צבאית, אמר, "זה לא מדע בדיוני, שבו המטרה מתפרקת באופן מיידי." הוא הוסיף, "לייזרים אינם קסם; הם פועלים תחת חוקי הפיזיקה בכל מקום בו הם משמשים."

קרדיט: צבא ארה"ב

 

עד כמה יעילות מערכות לייזר?

לייזרים בעלי עוצמה גבוהה הם כלי נשק רבי עוצמה בתנאים הנכונים, אך הם אינם תרופת קסם. לחות יכולה להסיט קרני אור בדרכים בלתי צפויות, וערפל יכול למנוע מהקרן להגיע למטרה שלה. רסס ים וחול עלולים לפגוע ברכיבים אופטיים רגישים, מה שהופך את השימוש או התיקון המהיר של כלי נשק אלה בשטח למורכבים.

ארבע מערכות לייזר בהספק של 50 קילוואט נפרסו כדי להגן על בסיסים אמריקאים בעיראק מפני מתקפות מל"טים בשנת 2024, אך חיילים מצאו את השימוש בהן מסורבל ולא יעיל, על פי דו"ח של המרכז לביטחון אמריקאי חדש, מכון מחקר שבסיסו בוושינגטון.

סקוט קיני, מנכ"ל ומייסד שותף של N-Lite, חברה מוושינגטון המייצרת מערכות לייזר לשימושים צבאיים ותעשייתיים, אמר כי טכנולוגיית הלייזר עשתה צעדים גדולים, אך אין להפריז ביכולותיה.

הוא הוסיף: "הם כבר נמצאים בשימוש, והשימוש בהם יגדל ביותר ויותר יישומים, אך לייזרים אינם הפתרון בכל הסביבות ובכל עת".

קני הסביר כי לייזר של 100 קילוואט שווה ערך לחצי מההספק של מנוע מכונית רגילה, אך כאשר הוא ממוקד בקרן צרה, הוא הופך לעוצמתי מספיק כדי לפגוע במנוע מטוס.

השימוש בלייזרים ככלי נשק יכול גם לשבש את חיי האזרחים. שדה תעופה באל פאסו, טקסס, נסגר לאחרונה עקב תקרית לייזר. קרן לייזר לעבר מטוס עלולה לסנוור זמנית את הטייס ולסכן נוסעים. מינהל התעופה הפדרלי של ארה"ב תיעד כ-11,000 תקריות לייזר בשנה שעברה.

 

האם מדינות אחרות משתמשות בלייזרים?

ישראל עורכת ניסויים במערכות לייזר. מערכת קרן ברזל, המיוצרת על ידי חברת רפאל, נחשבת להישג טכנולוגי משמעותי. עם זאת, גורמים ישראליים הצהירו כי הגרסה האחרונה של המערכת, לייזר בהספק של 100 קילוואט שסופק בדצמבר, עדיין אינה מוכנה לשימוש בסכסוך הנוכחי.

כמו כן, בדצמבר, חברת ביטחון אוסטרלית חתמה על עסקה לאספקת לייזר של 100 קילוואט לדרום קוריאה. האוקראינים משכו גם תשומת לב בינלאומית עם מערכת "קרן השמש" שלהם, לייזר קטן מספיק כדי להיכנס לתא מטען של מכונית.

בספטמבר חשפה סין לייזר משלה בהספק של 180 קילוואט, המכונה "Li-Yi-1", המותקן על ספינה.

 

כמה זה עולה?

למרות שהלייזר עצמו זול לירי, המערכות המכילות אותו יקרות מאוד. לוקהיד מרטין קיבלה חוזה של 150 מיליון דולר בשנת 2018 לבניית שני אבות טיפוס.

התוצאה הייתה מערכת לייזר ימית בהספק של 60 קילוואט, המכונה "לייזר בעל אנרגיה גבוהה עם גשש ומערכת ניטור אופטית".

מערכת זו הוצבה על המשחתת האמריקאית USS Preble ביפן.

חיל הים האמריקאי עדיין מעריך את יכולתם של הרכיבים האופטיים הרגישים של המערכת לעמוד בחשיפה ממושכת למי מלח ולחות.

חלק מדיווחי התקשורת זיהו בטעות את הלייזר המותקן על ספינה במפרץ כמערכת זו, כשלמעשה מדובר במערכת אחרת המכונה "אודין", נשק פחות חזק המסנוור כטב"מים בקרני אור מסנוורות אך אינו משמיד אותם.

העלות הגבוהה של המערכת הקודמת הניעה את תת-מזכיר ההגנה האמריקאי למחקר והנדסה לעודד חברות קטנות יותר להתחרות על חוזי לייזר בשנה שעברה.

אנרגיה מכוונת ניתנת להרחבה, הכוללת לייזרים ומיקרוגל בעלי הספק גבוה, זוהתה כאחת משש העדיפויות המובילות של משרד ההגנה האמריקאי.

במסגרת חוזה של 35 מיליון דולר, N-Lite סיפקה לצבא ארה"ב לייזר המסוגל לייצר 70 קילוואט של חשמל.

 

אתגרי ייצור

ייצור בקנה מידה גדול עשוי להציב אתגרים נוספים. לייזרים בעלי עוצמה גבוהה מגבירים אור על ידי הוספת זיהומים לזכוכית באמצעות מתכות אדמה נדירות כמו איטרביום, מתכת שייצורה נשלט במידה רבה על ידי סין. לייזרים בעלי ביצועים גבוהים משתמשים גם במוליכים למחצה של גליום, מתכת נדירה נוספת המיוצרת בעיקר בסין.

דו"ח של איגוד תעשיית ההגנה הלאומית הצביע על כך שיצרנים יכולים לייצר רק מספר מוגבל של מערכות עם זמני אספקה ​​ארוכים.

הדו"ח הוסיף כי ניסיונות להרחיב את הייצור ייתקלו במהרה במכשולים, כולל ייצור רכיבים אופטיים כגון סורגי דיפרקציה, מראות ועדשות, כמו גם מדריכי אלומה וסוללות.

קרדיט: הניו יורק טיימס   קרדיט לתמונות: צבא ארה"ב