ארצות הברית מסיטה מטוסי קרב חמקניים מסוג F-35 מתרגילי נאט"ו בנורבגיה למזרח התיכון. המשמעות האסטרטגית והמבצעית

• שינוי סדרי עדיפויות: המהלך מאותת על החרפה דחופה במתיחות מול איראן, הגוברת על הצורך בחיזוק האגף הצפוני של נאט"ו מול רוסיה באותה עת.
• "דיפלומטיית תותחים": פריסת המטוסים מתבצעת במקביל למשא ומתן גרעיני תקוע בז'נבה. המסר לטהרן ברור: אם הדיפלומטיה תיכשל, האופציה הצבאית מוכנה וזמינה.
• הרתעה והפגנת כוח: הפסקת ההשתתפות בתרגיל מרכזי של נאט"ו היא צעד חריג המדגיש את רמת הכוננות הגבוהה שהפנטגון מייחס לזירה המזרח-תיכונית. 

• עליונות אווירית וחמקנות: ה-F-35 מספק יכולת "פריצה" (SEAD) להשמדת מערכות הגנה אווירית מתקדמות של איראן, מה שמאפשר למטוסים אחרים (כמו מפציצי B-2) לפעול בעומק המדינה.
• ריכוז כוח חסר תקדים: יחד עם מטוסי ה-F-22 וה-F-16 שכבר הועברו, ארה"ב מרכזת במרחב מעל 500 מטוסי קרב ומפציצים.
• נוכחות ימית מתוגברת: הגעת המטוסים מצטרפת לנוכחותן של שתי נושאות מטוסים (USS Gerald R. Ford ו-USS Abraham Lincoln) במרחב, מה שמאפשר רצף מבצעי וזמינות תקיפה גבוהה מול יעדים בים וביבשה.
• שליטה ובקרה: לצד מטוסי הקרב, נפרסו גם מטוסי AWACS (E-3 Sentry) בערב הסעודית, המעניקים לארה"ב תמונה אווירית ושליטה בזמן אמת על המתרחש במפרץ.

קרדיט לתמונות: דובר צה"ל