איראן מאיימת להטביע את 2 נושאות המטוסים האמריקאיות שהוזעקו לקרבת חופיה. ההערכות הנגדית האמריקאית ומה מאחורי?

להלן פירוט האיומים, ההיערכות האמריקאית ומשמעות הפערים: 

• נחילי כטב"מים (Drone Swarms): שיגור מאות כטב"מים זולים (כמו ה"שאהד") בו-זמנית כדי להכריע את מערכות היירוט.
• טילים בליסטיים נגד ספינות: טילים כמו ה"ח'ליג' פארס" המצוידים בביות אופטי לפגיעה במטרות נעות בים.
• סירות מהירות ומתאבדות: הפעלת עשרות סירות קטנות ומהירות של משמרות המהפכה לתקיפה מטווח קרוב ("נחילים ימיים").
• צוללות ננסיות ומוקשים: פריסה של מוקשים ימיים חכמים וצוללות קטנות במצרי הורמוז כדי לפגוע בנתיבי השיט. 

• הגנה שכבתית: כל נושאת מטוסים מוגנת על ידי "קבוצת תקיפה" הכוללת משחתות Aegis המתמחות ביירוט טילים בליסטיים וכטב"מים.
• נשק אנרגיה ולייזרים: שילוב מערכות לייזר (כמו ODIN) ומיקרוגל (Leonidas) המסוגלות להשמיד כטב"מים במהירות האור ובעלות אפסית, מה שנותן מענה לאיום הנחילים.
• פריסה אזורית: ארה"ב פרסה סוללות הגנה אווירית (THAAD) ומשחתות בנקודות אסטרטגיות (מצרי הורמוז, הים הערבי והים האדום) כדי לייצר "חומת אש". 

• הימור על "הצלחה אחת": איראן מבינה שהיא לא תנצח במלחמה כוללת, אך פגיעה פיזית ב"סמל" כמו נושאת מטוסים תהיה הישג תודעתי אדיר שיזעזע את דעת הקהל בארה"ב.
• מלחמת התשה כלכלית: שימוש בחימוש זול (כטב"מים בעלות של $20,000) מאלץ את ארה"ב להשתמש במיירטים יקרים (מיליוני דולרים לטיל), מה שיוצר שחיקה לוגיסטית.
• סיכון להסלמה אזורית: האיומים נועדו להבהיר שכל תקיפה נגד איראן תוביל למלחמה אזורית שתפגע בבסיסים אמריקאיים במפרץ ובנתיבי הנפט העולמיים.