מטוסי קרב אמריקאים בירדן חמושים בנשק ייעודי ליירוט נחילי כטב"מים איראנים בדרכם לישראל. היערכות, סד"כ ופריסה
על רקע המתיחות הגוברת מול איראן בראשית שנת 2026, פריסת מטוסי ה-F-15 האמריקאים בירדן (בעיקר בבסיס מוופאק סלטי) הפכה למרכיב קריטי במערך ההגנה האזורי.
היערכות וחימוש ייעודי
- מיירטים קטנים (APKWS II): מטוסי ה-F-15E חמושים ברקטות מונחות לייזר מסוג APKWS II, שהוכחו כפתרון יעיל וזול משמעותית לחיסול כטב"מים בהשוואה לטילי אוויר-אוויר סטנדרטיים.
- קיבולת יירוט גבוהה: המטוסים מצוידים במערכות שיגור המסוגלות לשאת עד 21 טילים/מיירטים קטנים, מה שמאפשר למטוס בודד להפיל מספר רב של כטב"מים בגיחה אחת – פתרון המותאם להתמודדות עם נחילים.
- יכולות גילוי: למרות שזיהוי כטב"מים הטסים בגובה נמוך נותר אתגר, המכ"מים והמערכות האלקטרוניות של ה-F-15E (כמו ה-EPAWSS) הותאמו במיוחד לאיתור והשמדה של מטרות איטיות וקטנות.
קרדיט: רשתות חברתיות
סד"כ ופריסה
- טייסות מנוסות: בירדן פרוסה טייסת הקרב ה-494 (וכן ה-492) שהשתתפה ביירוט המתקפה האיראנית על ישראל באפריל 2024. הניסיון שנצברה אז משמש כעת לבניית כוח "חסם" (Backstop) נגד תגובה איראנית אפשרית.
- היקף הכוח: נכון לפברואר 2026, תצלומי לוויין ודיווחים מצביעים על נוכחות של כ-12 עד 35 מטוסי F-15E בירדן, לצד מטוסי תקיפה מסוג A-10 ומטוסי תדלוק ומסוקי סער.
- מטרה אסטרטגית: הפריסה נועדה לאפשר יירוט של כטב"מים וטילי שיוט עוד בשמי עיראק וסוריה, בטרם יגיעו למרחב האווירי של ישראל או למטרות אמריקאיות באזור.
הקשר אקטואלי
הכוחות תוגברו משמעותית בינואר 2026 בהוראת ממשל טראמפ, כחלק מהיערכות לאפשרות של תקיפה אמריקנית באיראן או תגובה לדיכוי המהומות בתוך איראן. ב-3 בפברואר 2026 כבר תועד יירוט של כטב"ם איראני שהתקרב לנושאת מטוסים באזור, מה שממחיש את המוכנות המבצעית הגבוהה.
קרדיט: צבא ארה"ב