אנליסט צבאי מנתח את החשש הישראלי מפני תוכנית החלל "האזרחית" של איראן והאסטרטגיה שמאחורי הקשר איראן- סין- רוסיה

ישראל מזהירה מפני תוכנית החלל "האזרחית" של איראן.

זה לא קשור ללוויינים.

האופי הדו-שימושי של כלי שיגור לחלל אינו חדש. מה שחשוב הוא גיבוש יכולות.

הבעיה האמיתית של "תוכנית החלל של איראן מאיצה":

• הנעה.

• מערכות רב-שלביות.

• הנחיה וכניסה מחדש.

• אמינות לטווח ארוך. 

ברגע שהשרשרת הזו הושלמה, לא ניתן יהיה לבטלה.

דאגתה של ישראל היא אסטרטגית, לא טכנית .המטרה היא למנוע מאיראן לחצות סף טכנולוגי בלתי הפיך.

ישראל שואפת לעליונות אזורית. איראן היא הגורם המדיני האחרון שמסוגל להכחיש זאת.

אבל איראן לא לבד – סין מייבאת כ-1-1.4 מיליון חביות נפט איראני ליום ≈ 10–15% מסך היבוא שלה לעתים קרובות בהנחה, מסולקים מחוץ למערכת הדולר.

הרצון לנטרל את איראן נובע מהשיקולים הבאים:

• להעלות את עלויות האנרגיה של סין

• תלות גוברת בנתיבים שבשליטת ארה"ב

• להחליש את האוטונומיה האסטרטגית של בייג'ינג ורוסיה רואה באיראן נשק אסטרטגי עמוק.

מזרח תיכון תחת שליטה אמריקאית-ישראלית תדחוק את ההשפעה הרוסית מהים השחור ועד מרכז אסיה.

זו לא ברית – זו התכנסות. רוסיה, סין ואיראן חולקות קו אדום אחד: מזרח תיכון שהוא מונופול תחת דומיננטיות אמריקאית-ישראלית = התאבדות כלכלית ואסטרטגית.

זו אינה הסלמה מקרית זו הסלמה לפי יכולת. אנרגיה, מסדרונות, הרתעה – לא אידיאולוגיה – מניעים זאת.

קרדיט: מרקו – אנליסט עצמאי