סעודיה "מתהפכת" ותומכת בתקיפה אמריקאית מסיבית שתביא לשינוי השלטון באיראן. מה מאחורי ?
הדיווחים על "התהפכות" בעמדת סעודיה מורכבים ומשלבים הצהרות פומביות המנוגדות למסרים המועברים בחדרים סגורים. נכון לסוף ינואר 2026, סעודיה מנהלת מדיניות של "דו פרצופיות" אסטרטגי מול המתיחות הגוברת בין ממשל טראמפ לאיראן.
להלן הגורמים המרכזיים לשינוי בעמדה הסעודית והסקירה של המצב הנוכחי:
1. החשש מהתחזקות איראן במקרה של אי-תקיפה
בשיחות סגורות בוושינגטון (ינואר 2026), שר ההגנה הסעודי, ח'אלד בן סלמאן, הזהיר כי אם הנשיא טראמפ לא יממש את איומיו הצבאיים לאחר שבועות של רטוריקה תוקפנית, המשטר בטהראן יצא מהמשבר כשהוא מחוזק ומורתע פחות. הסעודים חוששים שחוסר מעש אמריקאי יתפרש כחולשה ויוביל להסלמה איראנית חמורה יותר בעתיד.
2. דרישה לתוכנית אסטרטגית ברורה
התמיכה הסעודית בשיחות הסגורות מסויגת: הם הבהירו לאמריקאים שתקיפה ללא "תוכנית סיום" (End Game) ברורה או יעדים מוגדרים עלולה להוביל לכאוס אזורי שיפגע בהם. הסעודים דוחפים לכך שאם תבוצע תקיפה, היא חייבת להיות משמעותית מספיק כדי לשנות את מאזן הכוחות, ולא רק "מכה על הכנף" שתגרור נקמה איראנית נגד מתקני הנפט במפרץ.
3. הפער בין העמדה הגלויה לחשאית
- בפומבי: יורש העצר מוחמד בן סלמאן הצהיר (בשיחה עם נשיא איראן פזשכיאן ב-27 בינואר 2026) כי סעודיה לא תאפשר שימוש במרחב האווירי או בשטחה לצורך תקיפה באיראן. זאת במטרה להגן על עצמה מפני תגובה איראנית ישירה ולשמור על הסכם הנורמליזציה שנחתם ב-2023.
- בחשאי: סעודיה מאותתת לארה"ב כי היא תומכת בהדחת המשטר, במיוחד על רקע הדיכוי האלים של המחאות באיראן והמשך פרויקט הגרעין.
4. המניע הכלכלי ("חזון 2030")
האינטרס העליון של ריאד הוא יציבות שתאפשר את מימוש "חזון 2030". הסעודים מבינים כי איראן גרעינית או איראן אגרסיבית שחמקה מעונש מהווים איום קיומי על פרוייקטי הענק שלהם. לכן, הם מוכנים לתמוך במהלך אמריקאי שיסיר את האיום לצמיתות, כל עוד הם אינם נתפסים כשותפים פעילים שיסומנו כמטרה.
לסיכום: סעודיה לא "התהפכה" במובן של הצטרפות לקואליציה התקפית גלויה, אלא עברה למדיניות של עידוד שקט של ארה"ב לפעול בנחישות, תוך שמירה על חזית דיפלומטית נקייה מול טהראן כדי למזער סיכונים.
קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות