המפגינים באיראן מתרכזים בתקיפת סימלי שלטון וניסיונות חיסול של בכירי שלטון. סיכום מצב!

על פי הדיווחים האחרונים שזורמים בערוצי המודיעין הגלוי (OSINT) וברשתות הקשר באיראן, נראה כי העימותים עלו מדרגה מ"מחאה" ללחימה של ממש, כולל פגיעות בדרגים משמעותיים ובסמלי שלטון:
1. פגיעות בבכירים ובכוחות הביטחון
דיווחים ראשוניים (שחלקם עדיין דורשים אימות סופי בשל הערפל התקשורתי) מצביעים על כך שהפעם המפגינים לא רק בורחים, אלא גם תוקפים:
* בכיר במשמרות המהפכה (IRGC): ישנם דיווחים על חיסולו של קצין בדרגת סרתיפ-דום (תת-אלוף) באזור מחוז סיסטאן-בלוצ'יסטן במהלך מארב מתוכנן של חמושים מקומיים לשיירה צבאית.
* מפקדי בסיג' מקומיים: בערים כמו כרמאנשאה וקזווין, דווח על פגיעות ישירות במפקדי תחנות מקומיים של הבסיג'. בכמה מקרים, המונים פשטו על בתיהם של אנשי ביטחון המזוהים עם הדיכוי האלים.
* נפגעים ב-LEC (כוחות אכיפת החוק): בניגוד לגלי מחאה קודמים, הפעם דווח על עשרות הרוגים בקרב כוחות הביטחון עצמם, מה שמעיד על שימוש בנשק חם ובמטעני חבלה מאולתרים מצד המפגינים.

קרדיט: זכויות אדם

2. תקיפות של מתקני שלטון וסמלים
הדיווחים מהלילה האחרון מצביעים על אובדן שליטה בנקודות מסוימות:
* הצתת סניפי בנקים ומוסדות דת: בטהרן ובמשהד דווח על הצתה של למעלה מ-15 סניפי בנקים השייכים לקרנות של משמרות המהפכה.
* פריצה למחסני נשק: ישנם דיווחים לא מאומתים על כך שבערים קטנות יותר בפריפריה, מפגינים הצליחו להשתלט על מחסני נשק של ה"בסיג'", מה שמסביר את העלייה בדיווחים על חילופי אש.
* תקיפת "משרדי המנהיג": במחוזות מסוימים דווח על ניסיונות פריצה למשרדי נציגי חמינאי , הנחשבים לסמל השלטון החזק ביותר.

3. מוקדים חמים ודיווחים מיוחדים (מקורות OSINT)
מקורות העוקבים אחר תנועות כוחות  מזהים תופעה מדאיגה עבור המשטר:
* סירוב פקודה: החלו לצוץ דיווחים על יחידות משטרה מקומיות שמסרבות לירות לתוך הקהל, מה שאילץ את המשטר להכניס את יחידות העילית של משמרות המהפכה (דיוויזיית 27 מוחמד רסול-אללה בטהרן) כדי לבצע את הדיכוי.
* תנועת מסוקים: נצפתה תנועה ערה של מסוקים צבאיים מעל שמי טהרן, כנראה לצורך פינוי בכירים או העברת כוחות מיוחדים במהירות בין מוקדי העימות.

רמת אמינות וסיכום
הדיווחים על פגיעה בבכירים נחשבים כרגע לאמינות בינונית-גבוהה – יש אימותים רחבים על כך שזה קורה, אך השמות המדויקים מוסתרים על ידי המשטר כדי למנוע דמורליזציה. ברור שהפעם מדובר בעימות ברמה אחרת, שבו המשטר מרגיש מאוים קיומית.

קרדיט: אמנסטי