הבעיה שהפכה לבין לאומית: ארגונים גרמנים טוענים כי גירוש סורים מאיים על עתיד שירותי הבריאות

כולם יודעים שבמקרה ויתרחש מרד אזרחי של המיעוט הערבי בתחומי ישראל סיכוי טוב ששירותי הבריאות בישראל יתמוטטו באחת. מהסיבה המובנת שחלק הארי מהעובדים שייכים למיעוט הערבי. עכשיו מתברר שבעיה זאת הפכה לבין לאומית.

תעשו תרגיל אינטלקטואלי ותציבו בכל מקום בו מוזכרת גרמניה – את המילה – ישראל , ותבינו את עומק הבעיה.

ארגוני בריאות גרמנים הזהירו כי הרטוריקה הגוברת נגד הפליטים וביניהם פליטים סורים, מאיימת להחריף את המחסור בכוח אדם בבתי חולים ובבתי אבות, בעקבות קריאות פוליטיות לגירושם בעקבות נפילתו של בשאר אל-אסד ב-8 בדצמבר 2024.

ההסתדרות הרפואית הגרמנית אישרה כי סורים מהווים 16 אחוזים מהרופאים הזרים במדינה, והזהירה מפני "צווארי בקבוק חמורים" אם יגורשו.

הצהרותיו של קנצלר גרמניה פרידריך מרץ באוקטובר האחרון, בהן אמר כי "אין סיבה שסורים יישארו בגרמניה", עוררו חששות בקרב ארגוני בריאות, במיוחד לאחר שרמז על אפשרות של גירוש למרות שדיבר על תקווה שהסורים יחזרו מרצונם כדי לבנות מחדש את ארצם.

2,197 רופאים עזבו את גרמניה בשנת 2024, 41 אחוזים מהם לא היו גרמנים, על פי נתונים של ההסתדרות הרפואית הגרמנית. המדינה זקוקה לכ-280,000 עובדי בריאות נוספים עד 2049, על פי הפייננשל טיימס .

איזבל חליץ, מנהלת איגוד מעסיקי הסיעוד, אמרה כי אובדן העובדים הסורים יהווה "מכה לעתיד המגזר", והזהירה כי מטופלים עלולים להמתין שבועות או חודשים לקבלת טיפול.

כ-972,000 סורים חיים בגרמניה, כולל 712,000 מבקשי מקלט. כ-300,000 סורים עובדים במגזרים שונים, כאשר למעלה מ-80,000 מועסקים באזורים המתמודדים עם מחסור חמור, כגון שירותי בריאות ושירותים, על פי המכון הכלכלי הגרמני.

הכלכלנית הראשית של המכון, לידיה מאלין, אמרה כי הסורים הם "מרכיב מכריע" בהתמודדות עם אתגרים דמוגרפיים, וציינה כי שליש מהם הם ילדים בגיל בית ספר. היא טענה כי גירוש נשים וילדים מייצג "אובדן פוטנציאל שהחברה תזדקק לו בשנים הקרובות".

בדצמבר, גירשה גרמניה את הסורי המורשע הראשון שלה מאז 2011, בעקבות הסכם עם ממשלת סוריה להחזיר מבצעי פשעים חמורים.

למרות של-88 אחוזים מהפליטים הסורים יש היתרי שהייה הומניטריים, תומאס אוברהאוזר, ראש ועדת דיני ההגירה בלשכת עורכי הדין, אמר כי גירוש "קשה מאוד מבחינה משפטית" ו"אין בו היגיון מנקודת מבט של מדיניות אינטגרציה".

הרופאה הסורית לינה אל-ברזי, המתגוררת בפפרקירכן ובעלת אזרחות גרמנית, אישרה כי היא עשויה לשקול לעזוב את המדינה אם המצב יחמיר, ואמרה: "אני לא רוצה שבתי, שנולדה כאן, תתמודד עם אפליה". היא ציינה כי מספר מעמיתיה כבר עזבו לסוריה או למדינות כמו קנדה וערב הסעודית.

ד"ר זכריה חוואט, ראש איגוד הרופאים הסורי-גרמני, אמר: "אנו מנסים לעזור לשפר את גרמניה, אך אם נגיע למבוי סתום, נשקיע את מאמצינו במדינות אחרות".

קרדיט: סוריה טי וי