הרחובות הבוערים והמדממים של אירן, מרעידים את כסאו של המנהיג העליון

ביום השביעי למחאה, ההפגנות באיראן ממשיכות להתרחב, ומפת איראן ממשיכה להיצבע באדום, לא רק בסימון כ- 60 ערים בכ- 20 מחוזות מתוך 31 המחוזות באיראן, אלא גם מהדם של המפגינים שנפצעו ונהרגו מירי של בריוני המשטר, שיורים במפגינים ברובי ציד, אקדחים ורובי סער. אציין שיש גם בריוני משטר שנפצעו ונהרגו כשמפגינים תקפו אותם במכות, מקלות, מוטות ברזל, דקירות בסכינים, ובמקרים בודדים, גם ירי בנשק חם.

רחובות איראן בוערים מהצתות של כרזות עם תמונות המנהיג העליון, סולימאני, וכרזות עם סיסמאות של המשטר, ניידות משטרה ורכבים לא מסומנים שבריוני המשטר עשו בהם שימוש, תחנות משטרה, משרדים של בסיג’, משרדי ממשלה, בנקים, וסמלי שלטון, הפלת או הצתת פסלים של מנהיגי המשטר כולל המנהיג העליון וסולימאני, ובימים האחרונים אפשר לראות לא מעט מקרים בהם מפגינים מורידים את דגלי הרפובליקה האסלאמית, קוראים ושורפים אותם.

עם התרחבות ההפגנות, שמשנות את צביונן, ולא מתמקדות רק במצב הכלכלי, אלא הופכות להפגנות הקוראות להחלפת המשטר, האלימות של בריוני המשטר הולכת ומתגברת, בעיקר באזורים הכפריים, ובערים פחות מרכזיות, אבל הבריוני המשטר מעלים הילוך בכמות הירי והמעצרים (האלימים במקרים רבים) גם בערים המרכזיות והגדולות.

הרג (רצח) מפגינים מתדלק את האווירה הנפיצה, ובחלק מהלוויות ההרוגים, בין היתר במחוז פארס ובמחוז לורסתאן, הפכו ההלוויות להפגנות עם קריאות נגד המשטר, חלקן עם התנגשויות אלימות עם בריוני המשטר. אני תוהה האם המשטר יעכב בימים הקרובים את שחרור הרוגים בהפגנות לידי המשפחות, ואיזה תנאים יכפה על המשפחות לאישור קבורת יקיריהם שנרצחו ע"י בריוני המשטר.

גם תמונות וסרטונים של מעצרים אלימים או התעללות בעצורים, ותמונות של פצועים (דוגמאות מצורפות בהודעה הבאה) מתדלקות את ההפגנות, ונראה שפעולות המשטר לדיכוי ההפגנות, גורמות להתגברות ההפגנות, והחרפת הקריאות נגד המשטר והקריאות להפלתו.

קרדיט: רשתות חברתיות

המשטר עדיין לא הפעיל את מלוא עוצמתו הרצחנית לדיכוי ההפגנות, וסביר להניח שנראה עוד עלייה באלימות נגד המפגינים, ועלייה בכמות המעצרים ברחובות, ובפשיטות ומעצרים על בתי מפגינים, גם בלי הכסות של "מעצר סוכני אויבי איראן" או "מעצר סוכני מוסד, שהסיתו אנשים לצאת להפגנות).

למרות הצטרפות עוד ערים למפת ההפגנות, ולמרות שנראה שיותר איראנים יוצאים לרחוב, ולמרות שרואים ברשתות קריאות להפגנות כלל ארציות (اعتصابات سراسری) ויש מגדיר את המחאה כמחאה כלל ארצית, עדיין יש איראנים רבים שיושבים על הגדר, ויש מחוזות שביומיים אחרונים, רק החלו בהם הפגנות, ומחוזות אחרים שבהם האזרחים עוד לא יצאו לרחוב (ובחלקם המשטר מגביר את נוכחות בריוניו ברחובות) אפשר להניח שבכירי המשטר מרגישים את הקרקע מתחילה לרעוד מתחת לרגליהם, ויש מי שאומרים שכיסאו של המנהיג העליון מתחיל לבעור, ואחרים שאומרים שרגלי הכיסא החלו לבעור.

המשטר ממשיך לפרסם איומים כלפי "אויבי איראן" ובראשם ישראל וארה"ב, שמואשמים שוב ושוב בתכנון וארגון ההפגנות, ומפרסם כתבות על מעצר סוכני אויב / סוכני מוסד שמארגנים את ההפגנות, או מעצר סוכני אויב חמושים, וכתבות על פשיטות על "בתי מלאכה להכנת בקבוקי תבערה וחומרי נפץ", ובפרסומים אלה, המשטר מנסה להראות לאיראנים, שהמפגינים הם לא אזרחים תמימים שנמצאים במצוקה כלכלית, אלא סוכנים של אויבי איראן.

המסרים האלה נועדו מצד אחד ללכד את האיראנים כנגד "אויב חיצוני המשותף לכל העם" ולהרתיע אותם מלצאת להפגין, ומצד שני לתת לגיטימציה לפעולות האלימות לדיכוי ההפגנות, ולפציעה והריגת מפגינים.

לסיום אציין שאחת הסיסמאות שנשמעות במחאה הנוכחית, “מים, חשמל, חיים" (آب, برق, زندگی = Water, Electricity, Life) קריאה שמגיעה מהמצוקה האמיתית שמחברת את כל האיראנים מכל המגזרים ומכל המוצאים האתניים, שכשלי המשטר הרקוב, הרסו להם את המדינה ואת החיים, (תוכלו למצוא את התיוג ברשתות החברתיות: #آب_برق_زندگی, מתכתבת עם הקריאה המפורסמת מהמחאה של 2022, "אישה חיים, חופש" שהפכה לסמל המחאה.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון     קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות