רשתות צללים איראניות בלב אירופה: כיצד הפך משטר המולות חברות שוודיות לחזיתות לריגול סייבר?
האיומים האיראניים על ביטחון אירופה אינם מוגבלים עוד לטילים בליסטיים או למיליציות בינלאומיות. כיום, הסייבר-ספייס מתגלה כזירה היעילה ביותר בה משתמש משטר המולות לחדירה למדינות דמוקרטיות, תוך הסתמכות על רשת מורכבת של חברות קש המשמשות כחזיתות לגיטימיות לפעילויות מודיעין עוינות.
שבדיה, עם סביבת העסקים הפתוחה והתשתית הדיגיטלית המתקדמת שלה, הפכה, שלא במתכוון, לאחד ממוקדי הפעילות הללו.
קרדיט: רשתות חברתיות
ראשית: מטהרן לסטוקהולם… הנדסת החדירה
חקירות ביטחוניות באירופה חושפות דפוס חוזר: חברות הרשומות כחוק בשוודיה, לכאורה פועלות בתחומי התוכנה, הייעוץ הטכני או אבטחת הסייבר, אך במציאות ממלאות תפקיד כפול.
גופים אלה מספקים כיסוי משפטי לאיסוף מידע רגיש, כולל:
*- מוסדות ממשלתיים אירופאים.
*- חברות ביטחון ואנרגיה.
*- מתנגדי משטר איראנים בגלות.
*- מרכזי מחקר ועיתונות חוקרת.
ראוי לציין כי פעולות אלה אינן מנוהלות על ידי “האקרים עצמאיים”, אלא על ידי יחידות המקושרות ישירות למשמרות המהפכה של המשטר האיראני, המשלבות פונקציות צבאיות, מודיעיניות וכלכליות בו זמנית.
שנית: משמר המשטר… זרוע מודיעין, לא חברת טכנולוגיה!
בניגוד לתדמית שהמשטר מנסה להקרין, משמרות המהפכה האיראניים אינם רק כוח צבאי, אלא מנגנון ביטחון מקיף הנשען על:
*- גיוס טכני של מתכנתים בתוך ומחוץ לאיראן.
*- שימוש בחברות אירופאיות כמתווכים לחוזים ומימון.
*- הפעלת תשתית דיגיטלית בתוך מדינות האיחוד האירופי.
גישה זו מאפשרת למשטר לבצע פיגועי ריגול בהכחשה סבירה, ומקשה על ביסוס קשר משפטי ישיר בין פעילות עוינת לטהרן.
שלישית: כישלון אירופה להבין את טבע האיום
הבעיה טמונה לא רק בתוקפנות של המשטר האיראני, אלא גם בחוסר היעילות של התגובה האירופית.
ממשלות רבות עדיין מתייחסות להפרות אלו כאל:
פשעי סייבר מבודדים או התעללות של חברות פרטיות, למרות שזהו למעשה חלק מתורת הביטחון הלאומית האיראנית שמטרתה:
*- השפעה על המדיניות האירופית.
*- סחיטת מקבלי החלטות.
*- השתקת יריבים.
*- איסוף מידע המאפשר לטהרן לנהל משא ומתן מעמדת כוח.
קרדיט: מתוך שידורי אלערביה
רביעית: השלכות אסטרטגיות
מתן אפשרות לרשתות אלו להמשיך לפעול ביעילות פירושו:
*- הפיכת אירופה לזירה פתוחה עבור סוכנויות מודיעין עוינות.
*- חשיפת משא ומתן פוליטי והחלטות ריבוניות למניפולציה.
*- עידוד רוסיה, סין ומשטרים אחרים לחקות את המודל האיראני.
*- מסוכן אף יותר, זה שולח מסר של חולשה לפיו ניתן להסתנן לדמוקרטיות מבפנים בשם הפתיחות הכלכלית.
קרדיט: ידיעות איראן
המלצות ישירות למקבלי החלטות
משמרות המהפכה של המשטר האיראני הוגדרו כארגון טרור ברמה האירופית, כולל זרועות הסייבר שלו.
*- חיזוק המנגנונים לבדיקת הבעלות האמיתית על חברות טכנולוגיה הרשומות באירופה.
*- הקמת יחידה אירופאית משותפת למעקב אחר חברות קש הקשורות למדינות עוינות.
*- הטלת סנקציות מיידיות על הגופים והאנשים המעורבים, מבלי להמתין ל”ראיות פליליות מלאות” בסטנדרטים של ימי שלום.
*- הגנה על מתנגדי משטר איראנים באירופה כיעדים מודיעיניים בסיכון גבוה.
מַסְקָנָה: השאלה אינה עוד האם משטר המולות מרגל אחר אירופה, אלא עד כמה האירופים יאפשרו לו להימשך.
בעידן של לוחמה “אפורה”, חוסר מעש אינו מתפרש כנייטרליות, אלא כאור ירוק. וההשלכות, הפעם, לא יהיו היפותטיות.
מתן אפשרות למשטר המולות לפעול בתוך אירופה תחת כיסוי חוקי הוא כישלון מוסרי וביטחוני כאחד.
בעולם של היום, מדינה שאינה מגינה על המרחב הדיגיטלי שלה מאבדת את זכותה לתבוע ריבונות.
ההיסטוריה לא סולחת לאלה שרואים את הסכנה ואז בוחרים בשתיקה.
קרדיט לתמונות: מתוך שידורי רשתות חברתיות