המיגון הפסיבי חסר מאוד במדינה וזה מחדל חמור ביותר

המיגון הפסיבי חסר מאוד במדינה וזה מחדל חמור ביותר!

עובדה: הסתבר במלחמה האחרונה שהמיגון הפסיבי חשוב לא פחות מההגנה האקטיבית ויכולת התקיפה המעולה היא ה “אש מנגד” של חיל האוויר וצה”ל.

רקע כללי

עובדה: הטיפול במיגון הפסיבי של תושבי המדינה והמתקנים החיוניים מוזנח מאוד, כך מאז הקמת המדינה ולמרות האבדות במלחמה האחרונה מסתבר שההזנחה זאת מתקיימת גם כעת לאחר “מלחמת התקומה” שהחלה ביום ה 7 לאוקטובר 2023.

מכאן סביר להניח שגם במלחמה הבאה תושבי המדינה וצה”ל ישלמו מחיר כבד מאוד בהרוגים נפגעים ונזקים זאת כתוצאה ישירה של ההזנחה הזו.

הסבר

הגדרה: מיגון פסיבי הוא המיגון שמיועד למנוע, או לפחות להקטין משמעותית, את כמות האבדות, מס’ הנפגעים והיקף הנזק שנגרמים כתוצאה של תקיפה של האויב, תקיפה שמתבצעת באמצעות אמצעים שתוקפים מהאוויר.

הכוונה היא לתקיפה של ישראל, ריכוזי האוכלוסיה הגדולים והמתקנים החיוניים של המדינה והציבור ושל צה”ל זאת באמצעות מגוון גדול של טילים בליסטיים, טילי שיוט, כטב”מים, רקטות, פצמ”רים טילי נ”ט וכד’.

עובדה: הממשלה וצה”ל משקיעים מיליארדי דולרים בשנה בהגנה אקטיבית נגד הגורמים התוקפים הנ”ל.

ההשקעה היא בתחומי הפיתוח, התחזוקה של האמל”ח, ברכש ובהתעצמות, באימונים של הכוחות, בהכשרה ובהדרכה של מפעילי המערכת הגדולה מאוד הזו ועוד.

ההגנה האקטיבית יקרה מאוד ומורכבת מהתחומים כדלהלן:

1, עלויות הרכש ותחזוקת המכ”מים הגדולים ומרכזי הפיקוד והשליטה שמיועדים לאיתור מוקדם של הגורמים התוקפים וליירוטם.

2, העלויות של הפיתוח והרכש ותחזוקת הסוללות מהסוגים השונים של הטילים נגד טילים.

3, העלויות האדירות של הפיתוח, והרכש של הטילים נגד הטילים מהסוגים השונים כולל הרכש של מערכות הלייזר החדשות.

רכש של מערכות הגנה אקטיבית לשריון כ “מעיל רוח”, רכש מערכות לחימה אלקטרוניות ועוד.

מעיל רוח (מערכת נשק) – ויקיפדיה

קרדיט: ויקיפדיה

 

אש מנגד

מושקעים מיליארדי דולרים בשנה באמצעי התקיפה הם ה” אש מנגד” ובעיקר זו של חיל האוויר כשהמטרה היא להשמיד את האיומים עוד בשטח האויב ובטרם שוגרו כדי לפגוע בישראל.

ההשקעה היא באמצעים שנועדו להיות “אש מנגד” ולצמצם את היכולת של האויב לתקוף את תושבי מדינת ישראל, את מרכזי האוכלוסיה והמתקנים החיוניים.

השקעה שנתית של מיליארדים רבים ברכש ובתחזוקה של מטוסי הקרב, מטוסי התדלוק, מסוקי הקרב והפיתוח והרכש של הכטב”מים המשוכללים לסוגיהם.

הפיתוח והרכש של הטילים והפצצות החכמות מכל הסוגים ואמצעי הלוחמה האלקטרונית.

ההדרכה וההכשרה והאימונים של הלוחמים והצוותים הטכניים להפעלת מערך התקיפה.

הוכח כי כל ההשקעה האנושית והתקציבית הנ”ל חיובית וחיונית אבל רחוקה מהגעה למצב בו אין אבדות, נפגעים ונזקים כבדים.

עובדה: הנסיון, לצערי, מוכיח שכל האמצעים הנ”ל לא יכולים למנוע פגיעה של איומים אוויריים רבים שהאויב משגר לכאן.

פגיעה בתושבים ובמתקנים החיוניים כפי שהוכח במלחמה האחרונה.

מה צריך היה לעשות וחייבים לעשות? לחזור לעקרונות ההסטוריים של ההתגוננות הפסיבית, לביצורים שמתאימים לעת הנוכחית.

קרדיט: ערוץ שירה AI

 

העיקרון המנחה במיגון פסיבי:

הרחקה ככול שניתן של מוקד הפיצוץ של האמל”ח התוקף מהיעד בו פוגע החימוש.

מניעת פגיעה ישירה או קרובה מאוד של ההדף והרסיסים שנוצרים כתוצאה של הפיצוץ, פגיעה באנשים וברכוש.

 

להלן תאור של מס’ איומים והפתרון של המיגון הפסיבי:

1, טילים בליסטיים כבדים וטילי שיוט שישוגרו מאיראן ומתימן ויתכן שגם מגורמים אחרים באיזור.

זה האיום מס’ 1 על העורף של המדינה, ריכוזי האוכלוסיה הגדולים והמתקנים החיוניים.

הטילים שעוצמתם ורמת הדיוק שלהם ,זאת אנו יודעים כעת, גדולה יותר משמעותית מזו שהיתה במלחמה האחרונה.

כאן הפיתרון הנכון הוא בניית מחסות תת קרקעיים, מקלטים, וחניוני רכב תת קרקעיים שהוכשרו למתן מחסה לציבור. בנייה תת קרקעית, תחנות רכבת תחתית, הטמנת מתקנים חיוניים בתת הקרקע וכד’. נכון, הממ”דים הדירתיים וגם הקומתיים יעילים מאוד בנושא ההדף של הפיצוץ אך כפי שהוכח במלחמה האחרונה הם אינם יעילים במצב של פגיעה ישירה של הטיל הכבד בבניין.

אז מדוע אישרו לקבלנים להפסיק ולבנות מקלטים לכל בניין כפי שהיתה ההנחיה לבנות במשך שנים רבות, ולבנות במקום מקלטים ממ”דים?

אין לי תשובה להוציא את הנבערות המקצועית של הגורמים האחראים. היו חייבים לבנות גם וגם.

קרדיט: תסנים

 

2, כטב”מים וטילים טקטיים (בעבר השם היה טילי נ”ט)- זה האיום השני בחשיבותו.

מדוע האיום הזה מסוכן? בגלל הכמויות הגדולות ,הדיוק והיכולת המוגבלת לאתר אותם מבעוד מועד וליירט אותם.

א, האיום הכמותי

הכטב”מים והטילים הטקטיים מיוצרים באיראן בכמויות של אלפים לחודש ולכן צפוי שהם יתקפו בכל יום של המלחמה בכל מקום והכטב”מים גם יתקפו בנחילים של עשרות.

ב, האיום האיכותי

הכטב”מים והטילים הטקטיים מדויקים מאוד, מדויקים עד לרמת הפגיעה בחלון וכך הפגיעה הצפויה מהם קשה וקטלנית.

איך להתגונן פסיבית? כשיש התרעה להכנס למקלט ולממ”ד כפי שמתבצע בכל אזעקה וגם ובנוסף לייצר מחסומים אותם החימוש הזה יתקשה לעבור.

רשתות וכלובים של סורגים הם שיגנו בנוסף למיגון האקטיבי על המתקנים החיוניים וגם על השריון ורכב של כוחות הבטחון.

לכטב”מים והטילים הטקטיים אין את אנרגיה של הטילים הבליסטיים והם יתקשו לעבור מחסום פיזי קל.

לא ארחיב כאן בנושא ,להוציא את החשיבות בישובים הקרובים לגבול להתקין גדר סורגים בסמוך לבתים זאת כדי למנוע את החרבת הישובים ע”י טילי נ”ט כפי שהתרחש במלחמה האחרונה.

34 ק"מ של מכשול פיזי ומודיעיני: נחשף מערך האבטחה של נמל התעופה רמון

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.  קרדיט לתמונה: AI