דיווח: הדור הצעיר הסורי בגרמניה אינו מוכן לארוז את מזוודותיו ולחזור הביתה
העיתון “דה נשיונל” מתמקד בסוגיית הפליטים ומבקשי המקלט הסורים בגרמניה, ובסיבות לכך שרובם נשארים שם למרות שחרור המדינה משלטון אסד.
בדיווח שכותרתו “הדור הסורי בגרמניה אינו מוכן לארוז ולחזור הביתה”, נכתב בעיתון כי נתונים מראים כי פחות מ-2,000 סורים ניצלו את ההצעה הראשונית של ברלין לחזור, מתוך מיליון פליטים סורים, כיוון שהממשלה מוכנה לשלם להם כסף כדי לעזוב.
גרמניה הציעה את הצעת המזומן הזו לחזור מאז נפילתו של בשאר אל-אסד, 10 שנים לאחר אותם “סצנות דרמטיות בשנת 2015, כאשר המוני אנשים ברחבי אירופה, כשעל גבם לא היו דבר מלבד הבגדים, ישנו בתחנות רכבת, הציתו שריפות ברחובות ושכנעו גרמנים לפתוח את דלתותיהן”.
העיתון ציטט סורים גרמנים שאמרו, “הרבה השתנה מאז… ממשלה חדשה בברלין קוראת לסגירת גבולות ולגירושים… וממשלה חדשה בדמשק תומכת בבנייה מחדש של מה שהמלחמה הותירה אחריה, ומעלה שאלות האם סורים עדיין זקוקים למקלט באירופה.”
לסורים רבים כיום יש שורשים עמוקים בגרמניה, שם נולדו וגדלו ילדיהם ומעולם לא הכירו את סוריה של פעם. “אנחנו לא בין שני עולמות”, אומר אחמד אל-חמידי לשני ילדיו, שניהם מדור 2015, “אלא הגשר שמחבר ביניהם”.
מיד לאחר נפילת המשטר הקודם, מבקשי מקלט סורים שחזרו מרצונם היו זכאים לתבוע הוצאות נסיעה בתוספת 1,000 אירו (1,160 דולר) כ”סיוע להקמה” מממשלת גרמניה. עם זאת, נכון לחודש שעבר, רק 1,337 איש הגישו בקשה לסיוע זה, על פי נתוני משרד הפנים שהגיעו לידי העיתון.
מתנהלים שיחות על גירוש סורים הקשורים לפשע או לאלימות, ופוליטיקאים ימניים מנצלים את המקרים הקשים הללו כדי לקרוא ל”החזרה לארצם”. עם זאת, אל-חומיידי חושש כי טיהור המדינה מאנשים מושחתים עלול גם לערער את יציבותה. הוא אמר, “אלה שחיים כאן, משלמים כאן מיסים ומגדלים כאן את ילדיהם אינם אורחים זמניים”.
ג’אלה אל-ג’זארי מצידה עבדה עבור הנציבות העליונה לפליטים של האו”ם בדמשק. לאחר פרוץ המלחמה בסוריה בשנת 2011, גם היא הפכה לפליטה. לאחר שהגיעה לגרמניה, עבדה עבור מועצת הפליטים בפוטסדאם. בקיץ 2015, היא הייתה עדה לאמפתיה יוצאת דופן למאות אלפי הנמלטים מהמזרח התיכון לאירופה.
בסצנות כאוטיות, פליטים רבים הגיעו בסירות לטורקיה וליוון, ומשם פנו צפונה ברכבת או ברגל, תוך שהם מתריסים נגד גדרות הגבול וגז מדמיע. פעילים גרמנים התגייסו כדי לשכן את המגיעים החדשים, והתאספו עם שלטים “ברוכים הבאים לפליטים” בתחנות.
“מספר המתנדבים הגרמנים שהגיעו היה גדול ממה שהייתי צריכה בהתחלה”, אמרה גב’ אל-ג’זארי ל”נשיונל”.
הדו”ח מוסיף: “יהיו אשר יהיו מניעיה, גרמניה התמודדה עם בעיה מעשית. כיצד יכלה להתמודד עם יותר מ-1.2 מיליון איש שרשמו בקשות מקלט בשנים 2015 ו-2016? כיצד יכלה לאחד גרמנים עם עקורים סורים מרקעים מגוונים?”
היא הוסיפה כי “האווירה המזמינה” ששררה בשנת 2015 הפכה במהרה לתרבות, אך האם גרמניה הצליחה להשיג זאת? זהו נושא לדיון פוליטי.”
מפלגת הימין הקיצוני “אלטרנטיבה לגרמניה” (AfD) השיגה ניצחון מוחץ בפרלמנט בבחירות 2017, בהתבסס על מצע אנטי-הגירה שהזהיר מפני “חברות אסלאמיות מקבילות”.
סורים מגלים שסולידריות משתלמת לעתים קרובות, ויותר מ-80,000 איש קיבלו אזרחות גרמנית בשנת 2024 – מספר העולה בהרבה על זה של כל אזרחות אחרת. הלשכה הסטטיסטית הפדרלית הגרמנית ציינה ביוני כי סורים “לעתים קרובות מגישים בקשה לאזרחות ברגע שהם עומדים בדרישות”.
לאחמד אל-חמידי יש כעת דרכון גרמני והוא התמודד מטעם המפלגה הירוקה בבחירות הכלליות שנערכו בפברואר. הוא גם רואה התקדמות בשוק העבודה, שבו סורים התמודדו לעתים קרובות בשל חוסר בכישורי שפה או כישורים מוכרים, שכן “שוק העבודה הגרמני הוא כמו טירה עם דלתות רבות, ולא קל לפתוח את כולן… שוק העבודה זקוק לנו, ואנחנו צריכים הזדמנויות הוגנות”.
כלכלנים אומרים שסורים חיוניים למילוי מחסור בכוח אדם בחברה המזדקנת של גרמניה, ומפלגת “אלטרנטיבה לגרמניה” נוטה ללעוג לרעיון הזה, ולעתים קרובות משתמשת במונח “עובדים מיומנים” כקוד סרקסטי למהגרים המעורבים בפשע.
ראוי לציין כי בקשות המקלט מוקפאות כעת, ורובן עדיין תלויות ועומדות בעוד גרמניה עוקבת אחר ההתפתחויות. רק 70 סורים נדחו באופן קטגורי עד כה השנה, ויותר מ-51,000 ממתינים להכרעה בבקשותיהם.
קרדיט: רשתות חברתיות