התקדמות איטית ביחסים בין מרוקו לישראל חמש שנים לאחר הנורמליזציה
חמש שנים לאחר שמרוקו, ישראל וארצות הברית חתמו על הצהרה משולשת לחידוש הקשרים הדיפלומטיים כחלק מגל של נורמליזציה אזורית בתיווך ארה”ב, ההתקדמות בנורמליזציה בין רבאט לתל אביב הייתה איטית, ועוצבה על ידי סכסוך אזורי והתנגדות פנימית.
ההסכם, שנחתם בדצמבר 2020 בחסות ארה”ב, סימן שינוי דרמטי לאחר שמרוקו ניתקה את היחסים עם ישראל בשנת 2000 בעקבות האינתיפאדה הפלסטינית השנייה. עם זאת, עם כניסת ההסכם לשנתו השישית ב-22 בדצמבר 2025, היחסים בין שתי המדינות לא עמדו בציפיות המוקדמות.
המלחמה בעזה שהחלה באוקטובר 2023 הטילה צל ארוך על הקשרים בין מרוקו לישראל. המערכה הצבאית הישראלית הרצחנית במובלעת השפיעה על המעורבות הדיפלומטית שאפיינה את שלוש השנים הראשונות של חידוש הקשרים.
בתקופה המוקדמת שלאחר הנורמליזציה, ערכו פקידים ישראלים ביקורים תכופים ברבאט, ושני הצדדים חתמו על הסכמי שיתוף פעולה המכסים תחומים מגוונים, כולל צבא, כלכלה, בריאות וחקלאות. לעומת זאת, לא נרשמו ביקורים של פקידים ישראלים בשנת 2025.
מרוקו גם התנגדה לשדרוג הייצוג הדיפלומטי לשגרירויות מלאות, עם משרדי קישור בלבד ברבאט ובתל אביב.
שיתוף הפעולה הצבאי, עם זאת, נמשך. בשנת 2025, מרוקו וישראל חתמו על מספר הסכמי הגנה, כולל רכישות מרוקאיות של מערכות ארטילריה ומל”טים מחברות ישראליות.
יום השנה החמישי לנורמליזציה מגיע על רקע מחאות רחוב מתמשכות ולחץ מצד קבוצות חברה אזרחית ומפלגות פוליטיות לביטול ההסכם ולסגירת משרד הקישור של ישראל ברבאט.
עם זאת, ההסכם של מרוקו היה שונה מהאחרים בכך שהיה תלת-צדדי, שכללו את ארה”ב וישראל. הוא כלל התחייבויות הדדיות, ובראשן הכרה אמריקאית בריבונות מרוקו על סהרה המערבית ותמיכה בתוכנית האוטונומיה של מרוקו כ”בסיס היחיד לפתרון צודק ומתמשך” לסכסוך. ( קרדיט: ניו ערב)
קרדיט: מרקש גייד

