רויטרס: ארה”ב מנעה מישראל, בזמן ממשל ביידן, מידע מודיעיני קריטי במהלך מלחמת עזה. חלק א’
שישה מקורות המעורים בנושא אמרו לרויטרס כי גורמי מודיעין אמריקאים השעו זמנית את שיתוף המידע המודיעיני המרכזי עם ישראל בתקופת כהונתו של נשיא ארה”ב לשעבר ג’ו ביידן, עקב חששות בנוגע להתנהלות הישראלית בניהול המלחמה ברצועת עזה.
על פי חמישה מקורות אלה, במחצית השנייה של 2024 ארצות הברית הפסיקה את השידור החי מכטב”מ לאיסוף מודיעין אמריקאי שטס מעל רצועת עזה, וממשלת ישראל השתמשה בשידור זה כדי לעקוב אחר בני ערובה ולוחמים של תנועת ההתנגדות האסלאמית הפלסטינית (חמאס).
הם הסבירו כי השעיה זו נמשכה לפחות מספר ימים, ושני מקורות אמרו לרויטרס כי וושינגטון גם הגבילה את האופן שבו ישראל יכלה להשתמש במידע מודיעיני מסוים כדי לתקוף אתרים צבאיים חשובים ביותר בתוך עזה, מבלי לציין מתי התקבלה החלטה זו.
לפי רויטרס, כל המקורות ביקשו להישאר בעילום שם עקב רגישות המידע המודיעיני האמריקאי. החלטות אלו הגיעו על רקע דאגה גוברת בקהילת המודיעין האמריקאית בנוגע למספר האזרחים שנהרגו בפעולות צבאיות ישראליות ברצועת עזה.
המקורות ציינו כי גורמים אמריקאים הביעו חשש מהיחס הלא נכון לאסירים פלסטינים מצד שירות הביטחון הפנים הישראלי (שב”כ).
שלושה מהמקורות אמרו גם כי קיים חשש נוסף שישראל אינה מספקת הבטחות מספיקות לכך שתציית לחוקי המלחמה בעת שימוש במודיעין אמריקאי.
על פי החוק האמריקאי, סוכנויות מודיעין חייבות להשיג הבטחות כאלה לפני שיתוף מידע כלשהו עם מדינה זרה.
שני מקורות אישרו כי ההחלטה להסתיר מידע בתוך סוכנויות המודיעין האמריקאיות הייתה מוגבלת וטקטית, וכי במקביל המשיך ממשל ביידן לנקוט במדיניות של תמיכה מתמשכת בישראל באמצעות שיתוף מודיעין ואספקת נשק.
המקורות הוסיפו כי גורמים אמריקאים ביקשו להבטיח שישראל משתמשת במודיעין האמריקאי בהתאם לחוקי המלחמה.
מקור יודע דבר הסביר כי לגורמי מודיעין יש סמכות לקבל החלטות מסוימות בנוגע לשיתוף מידע באופן מיידי, מבלי לדרוש אישור ישיר מהבית הלבן. מקור אחר אמר לרויטרס כי כל בקשה ישראלית לשנות את אופן השימוש במודיעין האמריקאי תחייב מתן הבטחות חדשות בנוגע ליישומו.
רויטרס לא הצליחה לקבוע את תאריכי ההחלטות הללו או האם הנשיא ג’ו ביידן היה מודע להן, ודובר מטעם הארגון לא הגיב לבקשת תגובה.
הסתרת מידע מבעל ברית היא צעד יוצא דופן
לפי רויטרס, סוכנויות המודיעין האמריקאיות חזרו מאוחר יותר לשתף מידע עם ישראל לאחר שהאחרונה סיפקה הבטחות לציות לתקנות האמריקאיות. בעוד שחששותיו של ממשל ביידן בנוגע לפעולות ישראל בעזה היו ידועות באופן נרחב, מעט היה ידוע על האופן שבו קהילת המודיעין האמריקאית ניהלה את יחסיה עם מקבילתה הישראלית.
דו”ח רויטרס מדגיש את רמת הדאגה בקהילת המודיעין האמריקאית בנוגע לאופן שבו ישראל משתמשת במידע מודיעיני אמריקאי.
דובר צה”ל מסר כי שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארצות הברית נמשך לאורך כל המלחמה בעזה, מבלי להתייחס ישירות לנושא השעיית חילופי המידע.
המשרד הוסיף, “שיתוף הפעולה האסטרטגי בנושאי מודיעין נמשך לאורך כל המלחמה”.
משרד ראש ממשלת ישראל, המפקח על שירות הביטחון הכללי, לא הגיב לבקשת תגובה, וגם לא סוכנות הביון המרכזית של ארה”ב (CIA) או משרד ראש המודיעין הלאומי של ארה”ב הגיבו לדיווח.
לארי פייפר, בכיר לשעבר במועצה לביטחון לאומי ובסוכנות הביון המרכזית, אמר כי זהו נוהג מקובל שארצות הברית מבקשת הבטחות ממדינות המקבלות מידע מודיעיני כי הוא לא ישמש להפרות זכויות אדם “בשום דרך”.
עם זאת, מומחים ציינו כי הסתרת מידע מודיעיני טקטי מבעל ברית מרכזי, במיוחד במהלך סכסוך מזוין, היא יוצאת דופן ומשקפת מתח בין שני הצדדים.
במקרה של ישראל, צעד זה רגיש מבחינה פוליטית לאור היחסים המבוססים בין סוכנויות המודיעין האמריקאיות והישראליות, והתמיכה החזקה שקיבלה ישראל הן מהמפלגות הרפובליקניות והן מהמפלגות הדמוקרטיות לאחר אירועי ה-7 באוקטובר 2013, שהציתו את הסכסוך.
דניאל הופמן, בכיר לשעבר ב-CIA שאחראי על פעולות חשאיות במזרח התיכון, אמר: “שיתוף מודיעין הוא קדוש, במיוחד עם בעל ברית קרוב באזור סוער”.
קרדיט: סוריה טי וי קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות