ברקע תחילת בניית החומה לאורך גבול ירדן: ״גדר יקרה, הגנה חלשה: הכשל מאחורי ‘הגבול החדש’״

״גדר יקרה, הגנה חלשה: הכשל מאחורי ‘הגבול החדש’״
הדיון סביב פרויקט “הגבול החדש” בגבול ישראל–ירדן אינו מצטמצם לשאלת הקיבעון המחשבתי, זהות המוביל או מאבקי סמכויות פנים־ארגוניים. הוא נוגע בליבת הכשל המקצועי:
היעדר יישום שיטתי של עקרונות יסוד בהנדסה קרבית ובטקטיקת הגנה מרחבית, והמרתם בפתרון הנדסי־טכנולוגי נקודתי .
הכשל של מכשול עזה לא היה אך ורק טכנולוגי. הוא נבע מתפיסה מבצעית שגויה, שבה הגדר הפכה למערכת כשלעצמה – ולא לרכיב בתוך מערך הגנה רב־שכבתי. תפיסה זו, כאשר היא מתורגמת לפרויקטים עתירי תקציב, מייצרת גם כשל מבצעי וגם בזבוז משאבים בהיקף רחב .

היעדר עומק טקטי – בעיית יסוד בתכנון
הביקורת המקצועית אינה מופנית לעצם הקמת מכשול פיזי, אלא לאופן שבו הוא נתפס ומתוכנן.
מכשולים ביטחוניים, כפי שיושמו בשנים האחרונות, משקפים פתרון קוּוי חד־ממדי, ולא מערך הגנה טקטי הכולל שליטה, חפיפה בין גזרות ואש .
בין הליקויים המרכזיים שניתן לזהות : היעדר עמדות שולטות ואש צולבת
מערך הגנה אפקטיבי מחייב שהמכשול הפיזי יהיה נתון לשליטה באש ישירה, מיידית ורציפה. עמדות ירי חייבות להיות ממוקמות בנקודות שולטות, תוך יצירת חיפוי הדדי ואש צולבת על הגדר עצמה.
ללא איום אש מיידי, כל מכשול ניתן לפריצה. אירועי ה־ 7 באוקטובר המחישו זאת בבירור: מוקדי הפריצה נותרו ללא חיפוי אפקטיבי, והמערך קרס במהירות .

חוסר בעומק הגנתי
הגנה צבאית אינה נשענת על קו אחד. פריצה של קו ההגנה הראשון אמורה להיתקל בקווי הגנה נוספים, מתוכננים לבלימה, השהיה והשמדה. בפרויקטי המכשול, ובהם גם זה המתוכנן לאורך גבול ירדן, מושם דגש כמעט בלעדי על קו הגדר, ללא מענה מספק למרחב שמאחוריו – מרחב שבו אמורה להתבצע הלחימה בפועל .

התעלמות מהמרחב התת־קרקעי
ניסיון העבר מלמד כי גורמי טרור מנצלים את המרחב התת־קרקעי כזירה אופרטיבית לכל דבר: לצבירת כוח, תנועה והפתעה. זוהי זירה שקשה לאיסוף מודיעיני ומוגבלת ליכולות תקיפה מהאוויר ומהארטילריה. היעדר התייחסות אינהרנטית לממד זה בתכנון המכשול משמר נקודת תורפה קריטית .

מרכיב האחזקה והכשירות לאורך זמן
מערכת הגנה נבחנת לא ביום חניכתה, אלא לאורך שנים של שגרה. ניסיון מצטבר , כדוגמת מכשול קו התפר, מצביע על כשל מתמשך באחזקת מערכות מורכבות, שתקלות שגרתיות בהן פוגעות קשות באפקטיביות המבצעית. תכנון שאינו מניח מראש שחיקה, תחזוקה מוגבלת וירידת כשירות – הוא תכנון שאינו עומד במבחן המציאות .

קרדיט: מהנדס יהודה כפיר

בין הנדסה קרבית ללוגיסטיקה
נקודת תורפה נוספת גלומה בהרכב הדרג המקצועי המוביל. מוביל הפרויקט ,האלוף ערן אופיר, ששיווק בהצלחה בעבר את פרויקט המכשול סביב רצועת עזה, מגיע מתחום הלוגיסטיקה וכאשר פרויקט ביטחוני מונחה בעיקר על ידי תפיסות לוגיסטיות וניהוליות, ללא דומיננטיות של מהנדסי בינוי מבצעי ואנשי שטח בעלי הבנה טקטית, התוצאה היא מכשול המתוכנן כפרויקט תשתיות אזרחי – ולא כמרכיב בליבה של מערכת לחימה.
גדר ביטחונית אינה מבנה סטטי. תפקידה אינו מסתכם ב- “למנוע מעבר”, אלא לייצר זמן, חשיפה ושליטה לכוחות הבטחון כך שברגע האמת ,גם אם הוא מפתיע ייווצרו תנאים המאפשרים הפעלת אש יעילה והכרעת האיום.

מחיר הכשל: השקעה תקציבית בסיכון גבוה
בהקשר זה, ההשקעה המתוכננת בהיקף של כ־5.5 מיליארד שקל בגבול ירדן מעוררת שאלות כבדות משקל. אם המכשול החדש יושתת על אותה תפיסה בסיסית שנכשלה בעזה – קו הגנה דק, תלות בטכנולוגיה, והיעדר עומק ואש – קיים סיכון ממשי לחזרה על כשל מבצעי, הפעם בזירה אחרת.
במקום לבצע “שדרוג קוסמטי” של אותה תפיסה, נדרשת התארגנות אחרת: הקמת צוות מקצועי משולב, טקטי־הנדסי, שיגדיר מחדש את הדרישות המבצעיות מהשטח, ורק לאחר מכן יתכנן את המענה הפיזי כחלק מתורת לחימה כוללת – ולא כפרויקט בנייה נפרד.
ללא שינוי מהותי של נקודת המוצא, קיים חשש כי מערכת הביטחון תמצא עצמה משקיעה משאבים עצומים בפתרון שמקריסתו למדנו בעבר – אך לא הפקנו ממנו את הלקח הנדרש.

סיכום והמלצות למדיניות “סוף מעשה במחשבה תחילה” :
עיצובו של גבול אינו פרויקט תשתיתי אלא החלטה ביטחונית מדרגה ראשונה. בטרם המשך השקעה בהיקפים של מיליארדי שקלים, נדרשת עצירה יזומה ובחינה מחודשת של תפיסת ההגנה כולה. על מקבלי ההחלטות לדרוש הגדרה מחייבת של דרישות מבצעיות – עומק הגנתי, שליטה באש, אינטגרציה לממד התת־קרקעי ויכולת אחזקה ארוכת טווח – ורק לאחר מכן לאשר תכנון וביצוע של המרכיב הפיזי.
מומלץ להקים צוות טקטי־הנדסי עצמאי, חוצה ארגונים, שיכלול מהנדסי בינוי מבצעי, מפקדי שטח ואנשי תו״ל, ולנתק את הובלת הפרויקט מתפיסות לוגיסטיות צרות. ללא שינוי כזה, קיים סיכון ממשי כי פרויקט “הגבול החדש” יהפוך מהזדמנות לתיקון תפיסתי — להנצחה יקרה של כשל מוכר

קרדיט: מהנדס יהודה כפיר – קצין מודיעין ובינוי מבצעי ,חוקר תחום הלוחמה התת קרקעית.  קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות