קצרצר לפרשת “ויצא” – “מישהו הולך תמיד איתי”, ובפרט בשעת משבר

בס”ד
קצרצר לפרשת ויצא – אמר ר’ יונתן “מישהו הולך תמיד איתי”, ובפרט בשעת משבר

מה מיוחד ביעקב-ישראל, שדווקא על שמו אנו נקראים – עם ישראל? מה התרומה המיוחדת שלו לחוויה היהודית לדורותיה? המפגשים עם א-לוהים שיעקב זוכה להם מתרחשים דווקא בשעות קשות של סכנה ובלילה.

כבר בתחילת פרשתנו מופיע חלומו המפורסם, ובו מופיעה המילה “והנה” ארבע פעמים (שלוש לתיאור מה שהוא רואה, ואחת – בדברי ה’), ולדברי הרב זקס, זה ביטוי להפתעה, הכול היה לא צפוי (“ויפגע במקום”, “ואנכי לא ידעתי”).

וכמו יעקב, לפעמים דווקא כשאנו מרגישים בדידות גמורה, אנו מגלים שאיננו לבד. אנחנו יכולים לפגוש את א-לוהים בעיצומם של חשש ופחד ואף תוך כדי תחושת כישלון.

חיי יעקב היו מלאי מאבקים; שום דבר לא הגיע אליו בקלות.

להתגלות הא-לוהית הראשונה הוא זכה רק כשברח מביתו, נס על נפשו מפני עשו שזמם להורגו. ושנים רבות לאחר מכן, בלילה, כשהוא חושש מפני המפגש עם עשו, נאבק עמו האיש המסתורי – מלאך ה’, והוא מקבל ממנו שם חדש לגמרי, ישראל.

אך גם השם הישן מתקיים, ולדברי הרב זקס יש בכך רמז שהמאבק שלו לא תם כל ימי חייו.
זה המסר עבורנו: דווקא ממעמקים אפשר להגיע לפסגות; דווקא משברים מתגלים כזמנים המביאים התעלות, ומתוכם אפשר למצוא את א-לוהים, להתעלות ולהתחזק, כי ה’ לא עוזב אותנו.

גם אם חלילה נאבֵּד אנו את אמונתנו בעצמנו, ה’ ממשיך להאמין בנו. (ראו: הרב י’ זקס, שיג ושיח, א, עמ’ 71–73 ; רעיונות משני-חיים, עמ’ 29–32, 35–36.)

בברכת שבת שלום וחודש טוב.

קרדיט: הפרופסור ( אמריטוס) עמוס פריש – ראש החוג לתנ”ך לשעבר באוניברסיטת בר אילן     קרדיט לתמונות: ויקיפדיה