יהודים אמריקאים שביקרו לאחרונה בסוריה מספרים חוויות. חלק ב’

הממשלה גם השיקה סדרה של רפורמות כלכליות חשובות, כולל הנפקת מטבע חדש למאבק באינפלציה ולהשבת אמון הציבור. היא גם קיבלה את ההחלטה ההכרחית, אם כי קשה, להסיר את הסובסידיות על מוצרי אנרגיה. מאסטרקארד חתמה על הסכם היסטורי עם הבנק המרכזי של סוריה, ששילב מחדש את המדינה במערכת הפיננסית העולמית ואפשר לסורים להשתמש בשירותי בנקאות מודרניים ובכרטיסי אשראי בפעם הראשונה מאז פרוץ המלחמה. בינתיים, הסנאט האמריקאי הצביע על הסרת הסנקציות המרכזיות על סוריה, והקונגרס צפוי לאשר את הסרתן המלאה לפני סוף השנה. נראה כי ביקורו של א-שרע בבית הלבן לפני מספר ימים האיץ את הנורמליזציה של היחסים בין וושינגטון לדמשק.

במהלך ביקורנו פגשנו גם את הינד קבאוואט, שרת הרווחה והעבודה, האישה הנוצרייה היחידה בממשלה. קבאוואט, פעילת שלום ותיקה, ידועה בתמיכה שלה בסובלנות בין-דתית. היא תרמה פרק לאנתולוגיה קולקטיבית של מאמרים מאת פעילי שלום יהודים וערבים, שבהם סיפרה על ניסיונה טרום המלחמה בבניית גשרים של שלום בין קהילות סוריות שונות. קבאוואט משווה את בשאר אל-אסד, איתו גדלה, לבין אחמד אל-שרע, באומרו: “אם לא הסכמת עם בשאר, זה היה היום האחרון בחייך, בעוד אל-שרע מקשיב ורוצה דיאלוג”.

איש לא שיבח את הנשיא א-שרע כמו קבאוואת, אך הוא לא הראה לנו דבר שסתר את תיאורה כמנהיג מאוזן ומכובד, ולא שמנו לב לשום סימן לכך שהוא מבקש לבנות פולחן אישיות.

ממשלת סוריה עדיין נמצאת בשלבים המוקדמים של מאמציה להחיות את סוריה ועומדת בפני אתגרים עצומים, שבראשם איחוי הפילוג האתני והעדתי העמוק במדינה. הממשלה טרם יזמה תהליך מעבר אמיתי כדי להעמיד פקידי משטר לשעבר לדין על פשעי מלחמה, דבר שתרם לגלי פעולות תגמול עדתיות נגד העלווים בחוף הסורי.

ספקנים מצביעים על כך שהממשלה טרם נקטה צעדים יעילים כדי להעמיד לדין את המעורבים בהתקפות העקובות מדם נגד מיעוטים, בין אם אלו שהתרחשו באזורי החוף במרץ האחרון ובין אם העימותים העדתיים בסוואידה ביולי, למרות שוועדת החקירה של הממשלה הודיעה ביום ראשון האחרון על מעצרם של כמה חברים במשרדי ההגנה והפנים. עם זאת, חוסר רצונה של ההנהגה להתעמת עם קיצונים סונים , המהווים חלק מבסיס התמיכה במשטר, מסביר את הכישלון להכיר בזהויות הלאומיות, הלשוניות והדתיות הייחודיות של הכורדים, הדרוזים ומיעוטים אחרים בהצהרת החוקה הזמנית .

מציאת איזון בין מתן אוטונומיה משמעותית למיעוטים לבין בניית ממשלה מרכזית יעילה בעלת סמכות על כל המדינה תהיה משימה קשה ביותר, במיוחד לאור העובדה שדמשק מתמודדת גם עם לחץ מצד מדינות שכנות, ובראשן טורקיה וישראל.

בסיום ביקורנו, כמה מאיתנו פרסמנו הצהרה שקראה ל”התחלה חדשה בסוריה “. לא הזכרנו את ישראל בשמה, אך הצהרנו כי “הצלחתה של סוריה בבניית חברה פלורליסטית הנשלטת על ידי שלטון החוק תשפר מאוד את סיכויי השלום במזרח התיכון”. הסבירות שזה יקרה נותרה לא ודאית, אך קשה להכחיש שסוריה עשתה כברת דרך ארוכה מאז נפילת משטר אסד לפני פחות משנה. זהו ניצוץ נדיר של אור בתקופה חשוכה ומסוכנת, ועלינו להכיר בחשיבותו ולעשות כל שביכולתנו כדי לתמוך בתהליך המעבר שכבר החל, כדי שיתקדם בהתמדה – ואף במהירות.

קרל גרשמן הוא הנשיא המייסד של הקרן הלאומית לדמוקרטיה (NED):

קרדיט: אלחורה