אלערביה: לאור ההפרות המצריות בסיני ישראל נוקטת צעדי זהירות ומכריזה על גבולה כאזור צבאי סגור. מהי האסטרטגיה הישראלית ?

כלי תקשורת בישראל: שר הביטחון הורה להכריז על אזור הגבול עם מצרים כאזור צבאי סגור, ולא רק בגלל גל הברחות הנשק העצום המתבצע בחסות המצרים.

 

הגיע הזמן של ישראל לנצל את הקלפים שבידה לאלץ את מצרים להפסיק את ההפרות הצבאיות בסיני ולהחזיר את המצב לקדמותו כפי שנקבע בהסכם השלום שנחתם בשנת 1979 בערבות אמריקאית.

עם הסלמה במתיחות בין מצרים לישראל על רקע טענות ישראליות על התעצמות צבאית מצרית בסיני , איומו של שר האנרגיה אלי כהן לא לאשרר את הסכם הגז העצום עם מצרים, והנחייתו של שר הביטחון ישראל כץ להפוך את אזור הגבול עם מצרים לאזור צבאי סגור, טענו גורמים צבאיים מצריים כי הסכם הגז לא יהווה קלף מיקוח “הרצוי”.

מקורות מצריים חשפו לרשת אלערביה כי קהיר לא קיבלה הודעה רשמית על השעיית עסקת הגז על ידי ישראל, והדגישו כי הצד המצרי מסוגל להבטיח את צרכי האנרגיה שלו באמצעות מקורות אנרגיה חלופיים.

בינתיים, ראש שירות ההסברה הממלכתי המצרי, דיאא רשוואן, אישר כי הצד המצרי “העביר מסרים מכריעים לישראל בנוגע לכוחות בסיני”.

מצידו, האלוף ד”ר וואל ראבי, מומחה לעניינים אזוריים וישראליים, אמר כי “מה שישראל אומרת מגיע במסגרת תקשורתית שמטרתה להסיח את דעת הציבור ולגרום לו להרגיש שהוא מאוים גם מבחוץ, וזו התיאוריה של בנימין נתניהו עליה הוא מסתמך כשהוא מתמודד עם משברים פנימיים”.

הוא גם ציין  כי “עיתונים ישראלים דיווחו כי פעולותיו של שר האנרגיה הישראלי היו בהוראת נתניהו עצמו”.

האם ביטול עסקת הגז פועל לטובת מצרים?

הוא הסביר כי “ההסכם כולל אספקת 130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז משדה לוויתן עד 2040, והוא כפוף לסעיפי קנס מחמירים, המקשים על ישראל לסגת מההסכם משום שהדבר יעלה לה בהפסדים כספיים שיכולים להגיע למיליארדי דולרים”. הוא הדגיש כי “הקפאת העסקה היא לטובת מצרים, לא נגדה, מארבע סיבות“.

האלוף ראבי הסביר כי הסיבה הראשונה היא שמחירי הנפט יירדו בתקופה הקרובה ל-50 דולר לחבית, וכך התלות בגז תפחת ומחירו יהיה נמוך יותר ממה שמוצע כיום בשוק.

הסיבה השנייה, לדברי ראבי, היא ש”המדדים שהוכרזו על ידי ראש ממשלת מצרים מגלים שהמדינה תהיה עצמאית באספקת גז עד 2027″.

הוא גם ציין כי הסיבה השלישית היא שקהיר הפכה תלויה בייצור אנרגיה מאנרגיית רוח ואנרגיית שמש, מה שיפחית את התלות בגז.

הוא ציין כי הסיבה הרביעית סובבת סביב הכור הגרעיני המצרי שיתחיל להפעיל את ייצורו בשנת 2027, מה שיבטיח למצרים עצמאות אנרגיה ובכך ינטוש את ייצור הגז (הנוזלי).

קרדיט: מתוך שידורי אלערביה

פריסה צבאית בסיני

באשר לכוחות המזוינים המצריים הנמצאים בסיני, הסביר מייג’ור גנרל ראבי כי נוכחותם אינה מפרה את ההסכם, אלא להיפך, היא מבוססת על הסכם השלום משנת 1979.

הוא אישר כי הכוחות אליהם מתייחסת ישראל הם כוחות לוחמה בטרור ומשמר הגבול המוצבים בסיני כדי לאבטח את גבולות מצרים מפני כל האיומים, כולל הברחות וכל פעולות טרור באזורים A, B ו-C. הוא הצהיר כי כוחות אלה מתואמים עם הצד הישראלי, והוסיף כי במהלך 2012 ו-2013 התקיים תיאום לפריסת כוחות לוחמה בטרור נוספים תחת הסימון “פעילות מוסכמת”, וכי גורמי משרד החוץ של האו”ם עוקבים אחר המצב כדי להבטיח ששני הצדדים ידבקו בהסכם השלום.

“הוא כבר לא גורם משפיע.”

באותו עניין, שר הנפט המצרי לשעבר, אוסאמה כמאל, אישר רשת אלערביה כי הגז הישראלי אינו מייצג עוד גורם משפיע במאזן שוק האנרגיה המצרי, והדגיש כי ישראל היא המושפעת ביותר מהפסקת יצוא הגז בתקופה האחרונה, לאור תלותה הגוברת בהכנסות אלו כדי לענות על צרכיה הכלכליים.

הוא הדגיש גם כי מצרים לא הסכימה ולא תסכים בשום פנים ואופן שנושא הגז ישמש כאמצעי לחץ פוליטי נגדה, ובמקרה של חוסר התאמה ברור ורשמי מצד ישראל, למדינה המצרית יש את הקלפים החשובים שלה לטפל בהם בזמן המתאים.

כמאל הסביר גם כי “אם ראש ממשלת ישראל ישעה או יבטל את הסכם הגז, הוא יעמוד בפני סנקציות מתוך ישראל עצמה מצד הכנסת בגלל ההשפעה השלילית הישירה של החלטה זו על הכלכלה, בנוסף לכך שהוא יואשם על ידי העם הישראלי בחתימה על הסכם ולאחר מכן בעצירתו”.

יתר על כן, הוא ציין כי לקהיר מערכת משולבת המעניקה לה גמישות אסטרטגית ויכולת להתמודד עם כל שינוי גיאופוליטי או כלכלי המשפיע על שוקי הגז העולמיים. הוא הסביר כי מצרים פועלת ללא הרף לגיוון מקורות האספקה ​​שלה, מה שהופך אותה לבעלת יכולת טובה יותר ליציבות ולתכנון ארוך טווח, ללא תלות בלחצים אזוריים או בהחלטות חד-צדדיות של שותפותיה.

הוא סיכם את דבריו והדגיש כי למדינה המצרית חזון המתמקד בהפיכתה למרכז אנרגיה אזורי, אשר יחזק את מעמדה כמקשר מרכזי בין יצרני גז באזור מזרח הים התיכון לבין שווקים אירופאים ואסייתים המחפשים חלופות אנרגיה לאור הטלטלה העולמית.