ממשלת עיראק נקטה “צעדים ראשונים” לקראת נורמליזציה עם ישראל במהלך פסגת שארם א-שייח’ בנושא עזה
ראש ממשלת עיראק לשעבר , נורי אל-מאליכי, האשים את ממשלת עיראק תחת ראש הממשלה מוחמד שיעה אל-סודאני ב”קידום נורמליזציה עם ישראל” על ידי השתתפותה בפסגת שארם א-שייח’ האחרונה , שנועדה להיות נקודת סיום לאחר חודשים של שיחות על סיום מלחמת ישראל בעזה .
דבריו של אל-מאלכי בפודקאסט ” ג’ים סין ” , בהנחיית העיתונאי ת’אר ג’יאד, עוררו ויכוח על מדיניות החוץ של עיראק, במיוחד לקראת הבחירות הקרובות .
דבריו של אל-מאליכי כללו טענות על האזנות סתר ודליפות מידע תחת ממשלו של ראש הממשלה סודאני. פרק הפודקאסט הוסר זמנית בעקבות תלונה של מה שנקרא מינהל אבטחת התקשורת, ומאוחר יותר שוחזר לאחר התנגדות ציבורית, כולל עיתונאים ואנשי תקשורת, הרואים בהסרתו איום על חופש הביטוי.
בינתיים, אמר הפרשן הפוליטי והביטחוני העיראקי גאני גדבן ל”ניו ערב” כי הצהרותיו של ראש הממשלה לשעבר אופייניות לקמפיינים של בחירות ולתחרות פוליטית, ומשמשות לעתים קרובות כדי להשפיע על מצביעים.
גדבן ציין כי ראש הממשלה סודאני השתתף בוועידת שארם א-שייח’ בהזמנת נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ונשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, וכי נוכחותו של סודאני הייתה מותנית בהיעדרותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. תנאי שגם מדינות אחרות, כמו טורקיה, הציבו.
קרדיט: רשתות חברתיות
גדבן ציין גם כי הפרלמנט העיראקי העביר חוק המפליל את הנורמליזציה עם ישראל. “אם היו ראיות ממשיות לכך שסודאני התכוון לנרמל את היחסים, פוליטיקאים ורשויות הביטחון היו מחויבים לנקוט בצעדים משפטיים מתאימים עם שובו”, העיר. “לכן, הצהרות אלה נתפסות כחלק מיריבות תקשורתית שנועדה לאתגר יריבים פוליטיים”.
מצב זה מדגיש את הפילוג הפוליטי המתמשך בעיראק. הוא גם מראה על רגישות מוגברת למדיניות חוץ ומחדש את תשומת הלב הציבורית לחופש התקשורת תחת ממשלו של ראש הממשלה סודאני.
הפרלמנט העיראקי אישר פה אחד את חוק האנטי-נורמליזציה מס’ 1 משנת 2022 באמצע שנת 2022. החוק אסר על יצירת קשרים פוליטיים, כלכליים, תרבותיים או תקשורתיים עם ישראל. חקיקה זו, הראשונה מסוגה בעיראק, מאשררת מחדש את מעמדה החוקתי של המדינה כמצב מלחמה עם ישראל. היא מטילה עונשים חמורים, כולל מאסר עולם או עונש מוות, על “כל שיתוף פעולה עם ישראל”.
בתחילת אוקטובר, קרא שר החוץ העיראקי, פואד חוסיין, למפלגות הפוליטיות ולסיעות הפרלמנט לשקול מחדש את התנגדותן לפתרון שתי המדינות לסכסוך הפלסטיני-ישראלי. הוא הדגיש את הצורך בדיון לאומי מחודש בנוגע לעמדתה הרשמית של עיראק לסרב לפתרון שתי המדינות, שכן היא תכיר בישראל.
“מנהלת אבטחת התקשורת” אינה גוף ממשלתי רשמי בעיראק, אלא ישות בלתי פורמלית שעוררה לאחרונה מחלוקת תקשורתית. סוכנויות מדינה לגיטימיות המנהלות את הביטחון והתקשורת כוללות את ועדת התקשורת והתקשורת העיראקית (CMC), תא התקשורת הביטחונית ומנהלת התקשורת של כוחות הגיוס העממיים (PMF).
