לקחים כתוצאה מהטבח ומלחמת ה 7 באוקטובר – מאמר ראשון בסדרה

לקחים כתוצאה מהטבח ומלחמת ה 7 באוקטובר

התובנה במרכז המאמר: הדרך לשיקום צה”ל היא באמצעות חזרה לדרכי המלחמה ההיסטוריות.

 

הסבר ורקע כללי

עובדות

מלחמה אינה אירוע מודרני, בני האדם נלחמים זה בזה כבר מאות אלפי שנים.

המלחמה מתבצעת על כל דבר, האנשים נלחמים על האינטרסים, נלחמים על הכבוד האישי והלאומי, נלחמים על שטחים, נלחמים על אמונות וכד’.

בני האדם נלחמים זה בזה כבודדים, נלחמים בקבוצות, נלחמים כשבטים, נלחמים כמדינות ולעיתים גם המדינות הלוחמות הם חלק מקבוצות של מס’ מדינות כפי שהיה במלחמות העולם הראשונה והשנייה.

עובדה: עקרונות המלחמה הם אוניברסליים, העקרונות פותחו ע”י האדם במהלך של אלפי שנים והמעניין הוא שהעקרונות הבסיסיים של המלחמה כמעט ולא השתנו במהלך השנים.

נכון , בדורות האחרונים הטכנולוגיה, ההשכלה והתרבות שופרו מאוד ביחס לעבר, אנחנו בדור ההייטק, אך עדיין דרכי המלחמה נותרו כשהיו גם לפני אלפי שנים.

הוכח שוב ושוב שהניסיונות של מנהיגים, מדיניים וצבאיים, שמנסים להמציא מעת לעת דוקטרינות מלחמה אחרות, נידונו לכישלון.

לעיתים הכישלון אינו נראה בטווח המיידי אז ודאי שהכישלון של שימוש בדרכי מלחמה שלא הוכיחו עצמם צפוי שיהיה בטווח הארוך.

 

עקרונות

במאמר זה נגדיר מה הם עקרונות המלחמה החשובים ביותר, עקרונות שיגרמו לניצחון ולתבוסה של האויב, לחליפין עקרונות שיגרמו לצד המותקף להחזיק מעמד ולסכל את שאיפות האויב גם אם זה תקף ללא התרעה מוקדמת.

הערה: בהגדרת מלחמה אנחנו מתייחסים במאמר זה למלחמה כוללת ולא לתקריות אש ולעימותים שמתרחשים מעת לעת, הן תקריות ומבצעים מוגבלים המכונים מב”מ ,היא המלחמה שבין המערכות.

עיקרון מס’ 1 – גודל הכוח הקרבי

 

יכולתו של צבא לתקוף ולכבוש שטחים (לא כבשת לא ניצחת!) היא נגזרת של גודל הכוח הקרבי.

כך גם יכולתו של צבא להגן על האוכלוסייה של הישובים והמדינה ביעילות וגם למנוע את הכיבוש של השטחים עליהם הוא רוצה ו/או מחויב להגן היא נגזרת של גודל הכוח הקרבי.

עובדה, צבאות קטנים עד זעירים כמו הצבאות של מרבית מדינות המערב (בצבאות של מדינות כשבדיה והולנד, מדינות דומות בגודל האוכלוסייה וביכולות הכלכליות למדינת ישראל יש כ- 10,000 חיילים קרביים בלבד) אינם מסוגלים כלל ועיקר לתקוף אויב וחמור מכך הם גם אינם מסוגלים להגן על האוכלוסייה ושטחי המדינה שלהם.

כאן נשאלים מה הגודל המינימלי של הצבא הנדרש למדינה?

התשובה: להערכתי הגודל הנדרש הוא בין 5% ל 10% מכלל אוכלוסיית המדינה, וזה הקריטריון המתאים לכל מדינה כמה שיותר – יותר טוב.

האוכלוסייה בהיקף הנ”ל חייבת להיות חמושה, מאורגנת ומאומנת למצב של מלחמה.

כמחצית מהנ”ל יהיו מאורגנים במשמר לאומי מקומי, משמר לאומי שיגן על העיר הגדולה כמו גם הישוב הקטן.

המחצית השנייה המקצועית, המאומנת והצעירה יחסית יותר תשרת במסגרת הצבא הסדיר, צבא הקבע והמילואים וכוחות הבטחון האחרים.

 

מה המצב במדינת ישראל? להערכתי מבחינת הגודל הצבא הסדיר, צבא הקבע, צבא המילואים וכוחות הבטחון האחרים עדיין עומדים קרוב לקריטריון הנ”ל, כ 3-5% מסה”כ האוכלוסייה, אם כי תוספת גדולה של חיילים עדיין נדרשת ,ובוודאי במצב של מלחמה ארוכה.

בנושא המשמר הלאומי המחדל עדיין חמור מאוד, מעשית אין במדינת ישראל משמר לאומי. כיתות כוננות קטנות כאן ושם – אינם משמר לאומי!

משמר הגבול ומשטרת ישראל אינם משמר לאומי ובמלחמה תפקידם לשמור על הסדר הציבורי למנוע ביזה, לאפשר את התנועה העירונית ובמדינה ועוד ועוד.

להזכירכם, אם היה בעוטף עזה רבתי משמר לאומי מאומן ובכמות הנדרשת לפי הקריטריון הנ”ל 3-5% מכלל האוכלוסייה לא היה מתרחש הטבח הנורא של ה- 7 באוקטובר, זאת למרות המחדל המודיעיני חסר התקדים והעדר הצבא הסדיר וחיל האוויר בשעות הראשונות בהם החמאס תקף.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.  קרדיט לתמונות: AI