עוד איום הולך ומתגבש מדרום: מה איראן עושה בסודן?
מטוסים הנוחתים בשדה התעופה פורט סודן לא רק נושאים נוסעים ומזוודות; ישנם דיווחים על משלוחי רחפנים וטילים.
זה לא רק סצנה מהמלחמה שמשתוללת בסודן כבר יותר משנתיים; זה מעבר לזה.
ב-12 בספטמבר 2025, הודיע מחלקת המדינה האמריקאית על סנקציות נגד שר האוצר גיבריל אברהים וחטיבת ברא בן מאליק. ההחלטה העלתה לקדמת הבמה את היחסים המתפתחים בין טהרן למועצת הריבונות הסודנית, בראשות עבד אל-פתאח אל-בורהאן.
לאחר קרע שנמשך כשמונה שנים, חידשו טהרן וחרטום את היחסים הדיפלומטיים באוקטובר 2023.
באותה תקופה, סודן הייתה, ועדיין שקועה, במלחמת אזרחים בין הצבא לכוחות התמיכה המהירה, ואיראן חיפשה מוצא חדש בים סוף לאחר שהמשא ומתן הגרעיני שלה עם וושינגטון עלה על שרטון (זמני).
לא עבר זמן רב עד שהחלו להתפשט דיווחים על נשק איראני שהגיע דרך נמל התעופה פורט סודן, וסייע לצבא להדוף את התקדמות כוחותיו של מוחמד חמדאן “חמדטי” דגלו לעבר הבירה.
עבור בורהאן, חידוש היחסים עם טהרן סיפק גלגל הצלה, בעוד שעבור טהרן, הוא ייצג צעד משמעותי לקראת ביסוס אחיזה באחד מנתיבי המים החשובים בעולם ושער פתוח לאפריקה.
ראדיט: רשתות חברתיות
מחרטום ועד החות’ים
התרחבות ההשפעה האיראנית בסודן נקשרה ישירות לקבוצת החות’ים.
בספטמבר 2025, תקפו החות’ים שתי ספינות ליד נמל יאנבו הסעודי, כ-960 קילומטרים מחופי תימן. ההתקפות הוכיחו כי החות’ים רכשו יכולות חדשות, על פי משקיפים ששיערו כי ניתן יהיה להפוך את חוף סודן לנקודת שיגור לרחפנים או סירות קטנות, ובכך להקל על הלחץ על החות’ים בחודידה ובצנעא.
פהד אל-שרפי, יועץ לשר ההסברה התימני, אומר שאיראן הצטרפה למערכה לאחר שממשלת בורהאן האשימה כמה מדינות ערביות בתמיכה בכוחותיו של חמדטי. איראן החלה לשלוח משלוחי נשק, בעיקר כטב”מים, ומומחים.
“יש לנו מידע על אספקת כטב”מי מוהאגר וטילי נ”ט שהועברו לסודן באוקטובר 2024 דרך נמל התעופה פורט סודן”, הוסיף.
עבור החות’ים, על פי מומחים, סודן מייצגת הרחבה לוגיסטית אסטרטגית. היא מאפשרת להם לאחסן תחמושת וחלקי חילוף הרחק מלחץ בתימן ופותחת נתיבי הברחה דרך קרן אפריקה. סודן גם מעניקה לאיראן הזדמנות להשפיע על הספנות הבינלאומית ועל מצר באב אל-מנדב החיוני, מה שמגביר עוד יותר את המתיחות באזור.
שורשי הקשר והחזרה החדשה
סודן לא נכנסה לאחרונה לחישובים איראניים. מאז שנות ה-90, מיקומה על ים סוף נותר במוקד תשומת הלב האיראנית. נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארק, הזהיר את חרטום בשנת 1993 מפני אירוח בסיס איראני.
“אם תקימו בסיס איראני בפורט סודן, אתקוף אתכם ולא אתן לכם או לאף אחד אחר לעשות זאת”, אמר.
אבל עומר אל-בשיר התעלם מהאזהרה ואף התנגד לה.
היא פתחה את שעריה למשמרות המהפכה, קיבלה ספינות מלחמה איראניות בשנת 2011, ואפשרה הברחת נשק דרך שטחה לחמאס. התוצאה הייתה בידוד ערבי ובינלאומי, והאשמות אמריקאיות כי חרטום מממנת טרור.
תחת לחץ מסנקציות בינלאומיות ומשברים פנימיים, סודן העבירה את בריתותיה מאיראן לסעודיה ולאיחוד האמירויות הערביות בשנת 2014. היא השתתפה בקואליציה הצבאית בראשות ריאד בתימן נגד החות’ים. בשנת 2016 ניתקה את הקשרים עם איראן, בהתאם להחלטה סעודית דומה.
לאחר נפילתו של בשיר, ועם הסכם הפיוס הסעודי-איראני בתיווך סין בשנת 2023, חרטום פתחה מחדש את שעריה בפני טהרן. המלחמה בין הצבא לכוחות הסיוע המהיר הצדיקה את המהלך הזה. איראן סיפקה במהירות לבורהאן נשק ומומחים, תוך ניצול פילוגים פנימיים והיסוס אזורי לתמוך באופן נחרץ בכל צד במלחמה הסודנית.
הגבלות ומגבלות השפעה
למרות ההישגים לכאורה, ההשפעה האיראנית בסודן עומדת בפני מכשולים רבים. בריגדיר גנרל ת’אבת חוסיין סאלח מאמין שהחות’ים פועלים על פי הנחיות טהרן במטרה להקים מעוז חדש באזור. “עם זאת, אני בספק אם סודן תהפוך לבסיס קבע עקב התנגדות פנימית ודחייה אזורית ובינלאומית”, הוא מוסיף.
עם זאת, האנליסט הסעודי פייסל אל-שמרי מזהיר כי להתפשטות החות’ים וההתפשטות האיראנית עלולות להיות השלכות שליליות בתוך סודן.
“התערבות זו מחלישה את סמכות המדינה ומחזקת רשתות הברחה. נוכחותם של החות’ים מעניקה להם הרחבה לוגיסטית בחוף המערבי של ים סוף, אך היא נותרת שברירית אם יש רצון אזורי לעצור אותה.”
הסתמכות על הבנות מקומיות שבריריות במדינה מפולגת פוליטית עמוקה הופכת כל השפעה איראנית לפגיעה לחשיפה מהירה. לארצות הברית ולישראל יש גם היסטוריה ארוכה של תקיפות נגד רשתות הברחת נשק בסודן, ובראשן הפצצת מתקנים הקשורים למשמרות המהפכה בשנת 2009.
קרדיט: מתוך שידורי אלג’זירה
ים סוף… החזית המסוכנת ביותר
ים סוף הוא זירת המבצעים הרגישה ביותר. מאז 2023, החות’ים הגבירו את התקפותיהם על כלי שיט מסחריים וצבאיים, לפני שהודיעו על ביטול הפסקת האש עם וושינגטון ואיימו על חברות כמו אקסון מוביל ושברון.
אל-שרפי אומר ש-2024 הייתה “השנה עם ההסלמה הגדולה ביותר מאז ה-7 באוקטובר. לאחר הפסקת האש בתיווך עומאן, פעילותם ירדה, אך התעוררות ההתקפות האחרונה, כולל פגיעה בספינת מלחמה אמריקאית, מצביעה על אפשרות לחידוש התקיפות האמריקאיות”.
התקפות אלו הניעו את וושינגטון לחזק את הבריתות הימיות שלה באזור, בעוד שישראל ממשיכה את תקיפותיה על מתקני הלוגיסטיקה של החות’ים בחודידה ובצנעא. כל זה הופך את ים סוף לחזית פתוחה לאפשרות של עימות רחב יותר, שעלול להתרחב עד סודן אם יוכח כי הפכה לחלק מרשת התמיכה האיראנית.
בין רווח לנטל
סודן כיום אינה רק זירה לסכסוך פנימי. היא צומת ברשת ההשפעה האיראנית המשתרעת מתימן ועד לבנון. עבור החות’ים, סודן היא חלון להתרחבות ומקלט לוגיסטי. עבור טהרן, היא קלף לחץ נגד ערב הסעודית, מצרים וישראל, ואמצעי לחיזוק נוכחותה באפריקה.
אך השפעה זו נותרה שברירית. הפילוג הפנימי של סודן, הרגישות של ים סוף והחששות של מעצמות אזוריות הם כולם גורמים שהופכים את שאיפותיהן של איראן והחות’ים בסודן לפגיעות. כפי שאומר אל-שמרי, “המצב הלא יציב בסודן עלול להפוך לנטל על החות’ים יותר מאשר לתועלת”.
בסופו של דבר, השאלה אינה רק האם איראן יכולה לבסס את נוכחותה בסודן, אלא גם נכונותן של מעצמות אזוריות ובינלאומיות להשאיר את הדלת הזו פתוחה. סודן יכולה להפוך לבסיס חדש עבור החות’ים ואיראן, או שהיא יכולה להישאר רק תחנת עצירה זמנית במשחק ההשפעה הגדול בים סוף.
קרדיט: סכינה אלמשיחס – אלחורה קרדיט לתמונות: אלחורה