תחזית הסיכונים הביטחוניים הגדולים לישראל הצפויים בשנה הבאה היא שנת 2026
הערכת אנליסטית צבאית: איראן מכשירה ארסנל של 20 אלף טילים בליסטיים וטילי שיוט לקראת עימות חדש עם ישראל וארה”ב .
לא אני כתבתי את הכתבה הנ”ל אבל העובדות הם שהשיפוץ של הטילים אפשרי, זול מאוד ומהיר. מחליפים בטיל את הרב”ת הישן ברב”ת חדיש, מתקינים לטיל סנפירים שיאפשרו את התמרון באטמוספרה. כך הופכים אלפי טילים ישנים ולא מדויקים למדוייקים.
אתייחס ל 2 הסיכונים העיקריים.
1, עזה
צפוי שהמלחמה העצימה של צה”ל בעזה תסתיים עוד בשנת 2025.
צפוי שהמצב שם מבחינת הפיגועים נגד מדינת ישראל ושיגורי רקטות, וזה נכון רק לשנת 2026, יהיה כמצב הבטחוני ביהודה ושומרון.
היכן הבעיה? מערכת הבטחון תאלץ ובכוח למנוע את ההתארגנות החוזרת של החמאס כארגון חמוש וכאן אני לא אופטימי.
נקודת המפתח תהיה מניעת התארגנות של הקבוצות החמושות של החמאס שאם יצליחו אז בוודאי שהם יחזרו ובקלות לשלוט בעזה.
להערכתי ללא נוכחות מסיבית של צה”ל בעזה החמאס יחזור מהר מאוד לכוחו.
מהיכן יגיע הכסף להתעצמות? זה יגיע מטורקיה ומאיראן ומעוד מס’ מדינות וארגונים תומכים של האחים המוסלמים.
אין ספק שהנשק והאמל”ח האחר יוברחו ובכמויות גדולות גם באמצעות כטב”מים מגבול מצריים.
להערכתי ,אם לא נכה שם, ובכל יום, אזי כבר בשנת 2027 נחזור שנית למצב שהיה כאן ב 6 באוקטובר 23 ערב הטבח.
לצערי נאלץ לקבל את הסכמת ארה”ב לדפוס פעולה של תקיפות רציפות על חוליות החמאס דפוס פעולה כזה כפי שמתרחש כעת נגד החיזבאללה בלבנון.
2, איראן, זו היתה ותמשיך להיות הבעיה הביטחונית מס’ 1
הבעיה העיקרית לשנת 2026 הם הטילים הבליסטיים של איראן, טילים שטווחם מכסה את כל שטח מדינת ישראל.
להערכתי בשנת 2026 האיראנים יחזרו להתעצם בכמויות גדולות מאוד של טילים בליסטים, טילים שהטווח שלהם כולל את כל שטח המדינה.
הטילים החדישים יהיו מהדור הטכנולוגי נוכחי.
א, עוצמת הרש”ק של הטילים תהיה כפולה ביחס לטילים הישנים בהם הותקפה מדינת ישראל במלחמת 12 הימים.
ב, הטילים מתמרנים במהלך הטיסה וכך הם כבר כעת טילים שקשה מאוד ליירט.
ג, והעיקר היא רמת הדיוק.
הטילים החדישים מדויקים כך שמרביתם פוגעים במבנה המטרה בשונה מהטילים הישנים שפגעו בעיקר בסביבה.
עובדה: הטילים הבליסטים הם אמצעי התקיפה החשוב והמוצלח ביותר של איראן.
כך הוכח גם במלחמת 12 הימים כאשר מס’ קטן מאוד של עשרות טילים בליסטים שלא יורטו גרמו כאן להרג משמעותי למאות פצועים ולנזק כבד, נזק חסר תקדים.
מה הם האפשרויות להקטנת הסיכון?
בניגוד לעזה שנכבשה איראן היא מדינה רחוקה, גדולה ועצמאית.
א, המצב הנכון ביותר הוא הפצצה מיידית של כל אתר פעיל שמשמש לייצור ולאחסון טילים.
למצב כזה תהיה התנגדות בינלאומית גדולה כולל גם של ארה”ב.
החשש העולמי הוא שבמצב כזה איראן תתקוף את מתקני הפקת ויצוא הנפט במפרץ הפרסי ומחירי הדלק והגז הטיבעי יעלו חדות והעולם יכנס למצב של משבר כלכלי גדול.
ב, תקיפת איראן לאחר שהם יבצעו מתקפה נרחבת נגד מדינת ישראל .
כאן אין צורך באישור בנ”ל, זו תהיה הגנה עצמית אבל ברור שנספוג אבדות כבדות ונזקים אדירים.
מתקפה איראנית זו צפויה להערכתי כבר בשנת 2027 או לכל המאוחר לאחר שהנשיא טראמפ יסיים את תקופת כהונתו.
במצב הנ”ל יהיה צריך להכין את המדינה היטב לספיגת ההתקפה וזאת כדי לצמצם את הנזק והפגיעה בציבור.
כאן נכונה עבודה רבה לפיקוד העורף, לראשויות המקומיות, לממשלה ולציבור.
במקביל חייבים להכין את מערכת הביטחון וח”א ליירט את מרבית הטילים התוקפים בחלל ובאטמוספרה וגם להשמידם באתרי השיגור והאחסון שלהם באיראן.
ג, תקיפת איראן רגע או יום לפני שזו תגיע למצב בו היא יכולה לתקוף בעוצמה את מדינת ישראל.
זה המצב הרצוי , אבל כאן נאלץ לבקש את הסכמת ארה”ב וזו לא תינתן בקלות. שוב, צפויים עוד 101 אתגרים ביטחוניים אבל הם מסוכנים פחות.
קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות ויורואסיה