ההכנות הישראליות לאפשרות מלחמה עם אוייבים ב”מעגל השלישי”
על רקע מתחים אזוריים גוברים וסימנים גוברים של הסלמה צבאית, ישראל ואיראן פועלות במהירות לניסוח מחדש של כללי הלחימה. בעוד שישראל מארגנת מחדש את סדרי העדיפויות הביטחוניים שלה ומרחיבה את תוכניות החימוש שלה כהכנה לעימות ישיר אפשרי. טהרן מגבירה את אימוניה הצבאיים ומעדכנת את תוכניות הטילים והכטב”מים שלה לכל האפשרויות, החל מהסלמה מוגבלת ועד לעימות אזורי בקנה מידה מלא.
ישראל אישרה תוכנית דחופה לשיפור יכולות חיל האוויר שלה. התוכנית כוללת רכישת שני מטוסי תדלוק אוויריים נוספים מדגם KC-46, מהלך שמטרתו להרחיב את היקף הפעילות האווירית שלה למה שמכונה “המעגל השלישי”, כלומר אזורים מרוחקים הכוללים את איראן, תימן, חלקים מפקיסטן וקרן אפריקה, כך על פי מקור ישראלי שהתראיין לאתר החדשות אלחורה.
המקור הוסיף כי ההחלטה התקבלה לאחר מה שכינה “למידת לקחים” מהעימות בן 12 הימים.
ביוני האחרון התרחש העימות הישיר המסוכן ביותר בין ישראל לאיראן מזה שנים. הסכסוך בן 12 הימים כלל תקיפות אוויריות ישראליות שכוונו נגד אתרים צבאיים וגרעיניים עמוק בתוך איראן, בעוד שתקיפות טילים ומל”טים איראניים פגעו במטרות בישראל.
העימות הביא לאובדן אנושי וחומרי בשני הצדדים, על רקע הסלמה חסרת תקדים שהעלתה חששות שהאזור עלול לגלוש למלחמה כוללת לפני שתיווך בינלאומי יצליח לכפות הפסקת אש בין שני הצדדים.
המקור הישראלי אמר ל”אלחורה” כי חלק מהתקיפות הללו כללו יותר מ-100 מטוסי קרב בו זמנית, מה שהדגיש את החשיבות המרכזית של תדלוק מטוסים בהבטחת עצמאות מבצעית, במיוחד בהיעדר בסיסי חיל אוויר סמוכים.
עליונות אווירית מול איומים מרובים
המקור ציין כי משרד הביטחון הישראלי אישר גם תוכנית לרכישת טילי אוויר-אוויר מתוצרת ארה”ב, מבלי לחשוף את דגמיהם, במהלך שמטרתו לשפר את יכולות חיל האוויר לנוכח איומים גוברים מכמה חזיתות.
באיראן, הפריסה הגוברת של מערכות הגנה אווירית רוסיות וסיניות מציבה אתגר לכל חדירה אווירית. בתימן, לחות’ים יש כעת יכולות טילים וכטב”מי תקיפה המאיימות על נתיבי ים אסטרטגיים כמו ים סוף ונמל אילת, שישראל רואה כחלק מ”מלחמת התשה אווירית” מדאיגה.
הבכיר הישראלי הדגיש כי הרחבת התחום “הכרחית להתמודדות עם סביבה אווירית עוינת ומורכבת” ולהבטחת חופש תנועה של חיל האוויר בכל שדה קרב עתידי. הוא אישר כי ממשלת ישראל הקצתה גם תקציבים לתוכניות סודיות, מבלי לחשוף את טיבן או מטרותיהן, וציין כי הן נופלות במסגרת מה שתיאר כ”שמירה על עליונות איכותית” אל מול אתגרים אזוריים גוברים.
קרדיט: דובר צה”ל
חיזוק כוחות הקרקע
התוכנית הצבאית הישראלית לא הוגבלה לכוח אווירי או לעימות עם איראן. היא כללה גם שדרוג רחב של יכולות כוחות הקרקע, לאור הפעולות המתמשכות בעזה והפוטנציאל להסלמה בלבנון, סוריה או אפילו בגדה המערבית.
התוכנית כוללת ייצור שנתי של 30 טנקי מרכבה 4 – מתוצרת תעשיות ישראליות – וכן ייצור של 70 נגמ”שים מדגם איתן ו-60 נגמ”שים מדגם נמר, הקמת חטיבת טנקים חדשה וגדוד הנדסה קרבית, ואספקת יחידות קרקעיות עם מאות כלי רכב קלים ומהירים להובלת חיילים בשטח מורכב, על פי המקור.
תוכניות אלה מגיעות על רקע לחץ בינלאומי גובר על ישראל להפסיק את הפעילות הצבאית בעזה, על רקע חששות גוברים מהתפשטות המלחמה וקריסת המאמצים הדיפלומטיים.
גרמניה, אחת השותפות האירופיות הבולטות ביותר של ישראל, הודיעה על הקפאת יצוא הנשק במחאה על ההחלטה לפלוש ALL IN לעיר עזה, והזהירה כי הסלמה זו פוגעת בסיכויי המשא ומתן.
לפי ברלין, המספר הכולל של רישיונות יצוא נשק לישראל מ-7 באוקטובר 2023 ועד מאי 2025 הסתכם בכ-485 מיליון אירו.
משקיפים סבורים כי צעדיה של ישראל נועדו לחזק את העצמאות המבצעית לנוכח ירידה אפשרית בתמיכה הצבאית המערבית, במיוחד אם ארצות הברית תחווה שינוי במימשלה או בעקבות ביקורת פנימית גוברת.
קרדיט: דובר צה”ל
ההכנות האיראניות
לעומת זאת, דיווחים מרובים מצביעים על כך שאיראן פועלת בבירור לחיזוק יציבותה הצבאית מאז תום מלחמת יוני, לקראת עימות אפשרי חדש עם ישראל.
מוקדם יותר השבוע, תמונות מאיראן הראו פירוק, או אולי הסתרה, של מערכות מפתח במתקן הגרעיני בנתנז, דבר המצביע על אמצעי זהירות מפני חידוש התקיפות.
בינתיים, כוחותיה המזויינים של איראן ביצעו תמרונים בקנה מידה גדול במים הדרומיים ובים הכספי, כולל שימוש בטילים ובכלי טיס בלתי מאוישים, בעוד גורמים רשמיים נשבעו להנחית “מכה חזקה” בתגובה לכל מתקפה עתידית.
מפקד צבא איראן, אמיר חטאמי, אמר בתחילת אוגוסט כי “יש להתייחס לאיום של 1% כאילו היה איום של 100%”, תוך הדגשת מוכנותם של כוחות הטילים והכטב”מים.
ניתוחים אסטרטגיים מצביעים על כך שאיראן מאמצת גישה חדשה להרתעה. הערכות מצביעות על כך שאיראן צפויה לנקוט באסטרטגיה של תקיפות מיידיות וחמורות יותר אם יתחדשו פעולות האיבה, ותעבור מגישת תגובה הדרגתית להסלמה מהירה ובעלת אפקט גבוה.
קרדיט: אלחורה