חילות התותחנים (ארטילריה) בעולם וגם בצה”ל חייבים להחליט ומייד האם ברצונם להשתפר או להתפגר!
חילות התותחנים (ארטילריה) בעולם וגם בצה”ל חייבים להחליט ומייד האם ברצונם להשתפר או להתפגר!
התהליך של החלפת אמל”ח לא יעיל ביעיל יותר הוא תהליך שהתרחש פעמים רבות בהיסטוריה ,שמתרחש מעת לעת כאשר חילות חשובים מפסיקים להתאים עצמם למציאות הנוכחית.
לדוגמא חילות תותחי הנ”מ וחילות הפרשים.
עובדה: מעשית הארטילריה הפכה בשנים האחרונות להיות לא רלוונטית לשדה הקרב המודרני גם של המזרח התיכון.
להערכתי מערך הארטילריה בעולם וגם זה של צה”ל מצוי עדיין בתצורה שהתאימה חלקית למלחמת יום הכיפורים 1973, הם נבנו כדי להלחם את מלחמות העבר.
1, רקע כללי והסבר
א, החימוש הסטטיסטי הוא בעיקרון חימוש לא יעיל
הארטילריה הקלסית שהיתה מלכת הקרב במלחמות העולם הראשונה והשניה בנויה על יכולת של שיגור כמויות אדירות של חימוש סטטיסטי לעיתים גם אלפי פגזים ביום, בעיקר של פגזי הוביצר 155 מ”מ.
החימוש הנ”ל לא מדויק כלל ועיקר ולכן לא ניתן להשתמש בארטילריה בלחימה שמתרחשת בשטחים מיושבים שם מהבחינה המוסרית וגם של יחסים ב”ל חייבים לפגוע במטרות מוגדרות ופחות לפגוע באזרחים לא מעורבים.
הלחימה המודרנית מתרחשת בשטחים בנויים אך גם כאשר הלחימה לעיתים מתרחשת בשטחים פתוחים הארטילריה מתקשה בגלל הפיזור המובנה של הפגזים לאחר השיגור שלהם מקנה התותח, פיזור שמקשה לפגוע ביעדים מוגדרים.
ב, העלויות הכלכליות של הפעלת הארטילריה אדירות.
עלויות תיפעול של המערך הארטילרי עצומות ומסתכמות במיליארדים רבים לשנה.
להלן פירוט חלקי:
1, עלות הרכש של התומ”תים והרכב הנילווה.
2, עלויות הרכש של מאות אלפי פגזים המהווים את החימוש הארטילרי וגם עלויות המטענים ההודפים את הפגזים מהקנים.
3, ההוצ’ הנילוות של החלפת הקנים הנשחקים במהלך היירי הרציף והממושך.
4, עלות הנעת כל המערך הארטילרי הכבד, כולל גם של התותחים המתנייעים והרכב הנילווה והמשאיות שמספקות את הפגזים ועוד.
5, העלויות הנוספות של ההדרכה, ההכשרה של כוח האדם הרב שמפעיל את המערך הגדול והכבד הזה ועלויות והאימונים היקרות.
ג, פגיעות רבה וכתוצאה מכך שרידות נמוכה.
המערך הארטילרי גדול מאוד כמותית ובנוסף התותחים עצמם לרבות משאיות התחמושת של המערך הם עצמים גדולים פיזית ולכן קל לפגוע בהם ולנטרל אותם מהאוויר ומהיבשה ובייחוד באמצעות כטב”מים קטנים( fpv) וטילי נ”ט ארוכי טווח.
ד, לוגיסטיקה מורכבת
החימוש גדול כמותית וכבד משקל ולכן חייבים לתחזק מאגרים גדולים מאוד של הפגזים.
במלחמה חייבים להעביר את החימוש לכוחות הארטילריה בשטח.
במקביל חייבים להעביר למאגרים את החימוש הרב שמיוצר במפעלים ו/או נרכש בחו”ל.
הנ”ל מחייב החזקת צי של משאיות גדול, ציוד העמסה ופריקה וכוח אדם רב.
2, מסקנות
הארטילריה חייבת להשתפר ולהמציא את עצמה מחדש אם ברצונה להיות רלוונטית למלחמות המאה ה 21.
עובדה, הארטילריה הקלאסית הוחלפה בשנים האחרונות ע”י מטוסי חיל האוויר שמשגרים כעת למטרות רק חימוש מדויק והכטב”מים שחלקם כטב”מים מתאבדים.
בנוסף, מתבצע שימוש נרחב בטק”ק לטווח קצר וטילי הנ”ט לטווח ארוך.
האמל”ח הנ”ל מחליף את הארטילריה הקלסית.
קרדיט: אידיאן רוויו
3, הצעות לשיפור
ההצעות מתייחסות למצב בו ברור שלארטילריה יש עדיין יתרונות גדולים על אמל”ח אחר וזאת בתנאי שהארטילריה תתאים עצמה למציאות הנוכחית
יתרונות כגון:
א, זמן סגירת מעגל אש מיידי על מטרה כאשר המיקום המדויק של המטרה עובר אלקטרונית למחשב התומ”ת.
ב, זמן פגיעה ביעד של עד ל כ 2 דקות וזאת גם על יעד בטווח של עשרות ק”מ מהתותח.
ג, היכולת להנחית בדקות ספורות חימוש רב ועוצמתי על כל המטרה וכן על מטרות רבות בו זמנית.
היתרונות הם רבים אבל לא בדרך ההפעלה הנוכחית של מערך הארטילריה.
ד, מה נדרש כדי להפוך את החיל הזה לרלוונטי למלחמות הנוכחיות?
1, טווח יעיל גדול.
נדרש מעבר מערכתי כולל לשימוש בתותחים ארוכי טווח בלבד.
אין תוחלת לשימוש בתותחים קצרי טווח שלא מסוגלים לפגוע בעומק השטח גם מטווח של 10הק”מ מהגבול במטרות מרוחקות.
נדרשים תותחים שמאפשרים לפגוע באמצעות פגזים מיוחדים במטרות מרוחקות מאוד גם בטווח של 100 ק”מ מהתותח.
2, ניידות גבוה מאוד היא תנאי להשרדות.
לתומ”ת נדרשת ניידות ברמה של משאית כביש.
התותח ישנה מיקום לאחר כל יירי וישגר את החימוש בדקות ספורות ומעמדות מתחלפות ומעומק השטח וכך יהיה מוגן טוב יותר.
3, החימוש המדויק יהיה החימוש העיקרי.
מעבר לירי כולל רק של פגזים מדויקים כנגד מטרות מוגדרות.
התועלות הכלכלית והמבצעית כאן גדולות מאוד.
מס’ קטן של פגזים מדויקים יעשו עבודה יעילה יותר ממאות פגזים סטטיסטיים ובעלות נמוכה פי כמה.
4, הקמת מערך מודיעין יעיל שיספק לארטילריה גם מטרות מזדמנות.
5. הוספת מיגון לתומ”תים ולכלי הרכב האחרים.
מיגון פסיבי נגד כטב”מים וטילי נ”ט ומיגון אקטיבי באמצעות תותחי לייזר כפי שמתבצע בצבא ארה”ב.
סיכום
הערך המוסף הוא גם כלכלי ולוגיסטי.
בעבר באגד ארטילרי היו 7 גדודים של 18 תומ”תים כ”א, היום 3 גדודים עם 12 תומ”תים מודרניים, כוח אדם קטן ומקצועי, תותחים שפועלים כ”א עצמאית ועדיין מתואמים ברמת הסוללה והגדוד ושמשגרים פגזים מדויקים, יעשו עבודה יעילה יותר בסדר גודל.
קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: ויקיפדיה, רשתות חברתיות ו-AI