ישראל הגדולה ומלחמת המעצמות. דעה

אם בעבר הסכמים כמו סייקס פיקו, אוסלו, והחלטות האו”ם נולדו ונחתמו על־ידי המעצמות, הרי שכעת הם מתפוררים. ההגמוניה הישנה של צרפת ובריטניה נגמרת במלחמת “חרבות ברזל” תחת שליטה ישראלית־אמריקאית שמעצבת את המציאות האזורית בכוח.

לפני מלחמת חרבות ברזל, האירופאים אחזו באיראן, סוריה, לבנון והפלסטינים-והיום הן בחוץ. אמריקה היא הקבלן המדיני, ישראל היא הקבלן הצבאי. יחד הן מעצבות את האזור מחדש. לא לפי הסכמות, אלא לפי הכרעות.

תראו כמה הסכמים “חרבות ברזל” מסיימת. את הסכמי הגרעין באיראן, את החלטה 1701 של האו”ם בלבנון, בקרוב עם הסיפוח את הסכמי אוסלו ואפילו מניעת אחדות סוריה, היא פירוק הסכם גם אם לא כתוב.

המשוואה התהפכה: ממזרח תיכון של מעצמות, למזרח תיכון שכולו בתהליך מפורק והפך לבית שיקום.

איראן קורסת בתשתיות ומים, סוריה מפולגת והדרוזים מוגנים על־ידי ישראל. לבנון תחת לחץ אמריקאי ישראלי, עזה נמחקת, מצרים נחלשת כלכלית, מדינות ערב חשופות יותר בפני איראן, טורקיה במצב כלכלי אפור. יש בכירים אצלנו שמאמינים בשיקום עזה, חברים – המזרח התיכון הוא עכשיו איכילוב אחרי פורים: מקום של שבורים.

ולצד כל זאת – המעצמות הקלאסיות עסוקות בעצמן. אירופה במשבר, רוסיה במשבר, סין בדעיכה פנימית. ארה”ב לא רוצה מלחמות. ישראל כיוונה לפירוק הזירות – ובפועל פירקה את המעצמות במזרח התיכון פרט לארה”ב, שבשת”פ עמה.

בדיוק הנוסחה של הקמת מדינת ישראל: מעצמות עייפות מדי לשלוט בארץ, יש וואקום, ישראל נכנסת לתמונה ככוח האזורי הארגוני החזק ביותר.

ב־67′ היה כיבוש צבאי. ב-25 ישראל יוצרת שליטה.

לא רק כיבוש שטח – אלא ניהול. זירה אזורית ויצירת שליטה בתוך ישויות במזרח התיכון. ישראל מעולם לא יצרה שליטה במזרח התיכון ולמרות סיפוח הגולן ומזרח ירושלים התנהל עליהן מו”מ. למרות הניצחון בששת הימים כניצחון צבאי, המלחמה חזרה ביום הכיפורים ובהמשך הייתה הייתה חלשה מדי מדינית וכלכלית בעידן של מעצמות דומיננטיות.
וכך ישראל הפכה לקטנה יותר.

כעת, הקרב הוא בין מחנה אסלאמיסטי־פרוגרסיבי עייף, לבין ישראל וארה”ב. היתרון ברור:
1. ישראל הכי חזקה צבאית וטכנולוגית באזור. כוח צבאי הוא עליון.
2. ישראל הכי יציבה ממסדית.
3. גיבוי של אמריקה שווה יותר מגיבוי של צרפת.

כל אלו יחד יוצרים שליטה שיוצרת עיצוב מציאות.

הסעודים נאחזים ברעיון “המדינה הפלסטינית” מתוך פאניקה. ארה”ב יכולה לכפות על סעודיה שהאנרגיה תעבור דרך ישראל. האירופאים יוצאים במסע “הכרה במדינה הפלסטינית”, כי הם מתקרבים לקצה אבדן השליטה המעשית שלהם במזרח התיכון.

העתיד הכלכלי תלוי בציר האנרגיה. אנרגיה היא שליטה. מי ששולט בתשתיות, שולט במדיניות. כשהאנרגיה תעבור דרך ישראל, ישראל תעבור למעמד חדש – אחת המדינות החשובות בעולם. כשכבר היום בתחומים רבים, היא אחת החשובות בעולם ולא סתם ירדן ומצרים “יציבות” לעומת לבנון וסוריה שהם טוטאל לוס.

אנחנו פועלים נכון במבט הרחב. גם בכל החלטה יש מימד של סיכון וחשוב שיהיה דיון. אך בסוף ההיסטוריה נכתבת כמו מסחר בבורסה: סוחר טוב הוא לא כזה “שתמיד מצליח”, או “רוב הפעמים מצליח”. סוחר טוב, הוא כזה שגוזר את הרווחים הגדולים ביותר. יודע מתי לצאת, מתי להיכנס בצורה קרה ומחושבת, בלי רגשות.

אסור לעצור את המלחמה.
אלא הפוך – להתחיל לכבוש. זה לא רק “טראמפ”. זה ציר כוכבים שהסתתדר לטובתנו: המזרח התיכון שבור, המעצמות עייפות, העולם בחובות. קדימה לחיים הטובים והיפים.

חייבים ריביירה בעזה, בית כנסת בסווידא ולהסתכל על מפת ישראל ולהגיד “חיפה מרכז הארץ עכשיו”. ישראל מעצבת את המזרח התיכון מחדש, משנה אותו מהיסוד ועם התמדה מנצחים.

לעבר ישראל הגדולה

קרדיט: ערוץ הטלגרם טופז רם    קרדיט לתמונות: ערוץ הטלגרם היוצרים  AI