איראן במסר מרתיע כהכנה לעימות גדול עם ישראל: הקימה מחדש את מועצת ההגנה שפעלה בזמן המלחמה עם עיראק

הודעת טהרן על הקמת המועצה הלאומית העליונה להגנה מסמנת את תחילתו של שלב חדש במדיניות ההגנה האיראנית.

המועצה תהיה הגוף העליון במדינה, שתהיה אחראית על פיתוח תוכניות הגנה ושיפור יכולות הכוחות המזוינים של איראן.

“בעוד שהמועצה אינה משמשת כמוסד חדש לקביעת מדיניות חוץ או פלטפורמה להשגת השפעה, היא תתרום לחיזוק השליטה המרכזית תחת המנהיג העליון (עלי ח’אמנאי) על ידי ייעול קבלת ההחלטות הצבאיות ושיפור הלכידות הפנימית”, אמר סנם ואקיל, ראש תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה בצ’טהאם האוס, לרשת החדשות האמריקאית “אלחורה”.

הקמת המועצה מגיעה בעקבות מלחמת בזק שפרצה בין ישראל לאיראן ביוני, שהביאה למותם של בכירים בצבא איראן ולהרס מתקני גרעין אסטרטגיים באיראן.

נראה כי מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל גרמה להנהגה האיראנית להבין את הצורך במבנה פיקוד גמיש ויעיל יותר כדי להתמודד עם כל סכסוך פוטנציאלי מול ישראל בעתיד הקרוב.

עיתוי הקמת המועצה מעלה שאלות האם היא חלק מהתוכניות לסלול את הדרך לעימות גדול וקרוב בין איראן לישראל.

בשנות השמונים, טהרן פנתה להקמת מועצה דומה לניהול חזיתות הקרב במלחמה בת שמונה השנים עם עיראק.

כיום, יותר מארבעה עשורים לאחר מכן, הרפובליקה האסלאמית מפעילה מחדש את אותו מנגנון, אך בסביבה מורכבת יותר, כאשר איומים חיצוניים מצטלבים עם אתגרים פנימיים, על רקע ציפיות למתיחות גוברת עם ישראל וארצות הברית.

 

מבנה וסמכויות

על פי סוכנות הידיעות הרשמית אירנ”א, נשיאות המועצה הופקדה בידי נשיא איראן מסעוד פזשקיאן, הנחשב לדמות רפורמיסטית בעלת יחסים מאוזנים הן עם הממסד הצבאי והן עם הממסד הדתי.

למרות שהמועצה העליונה לביטחון לאומי לא פרסמה רשימה רשמית של חברי המועצה החדשה, דיווחים בתקשורת האיראנית מצביעים על כך שהרשימה כוללת את ראשי שלושת זרועות הממשלה, מפקדים צבאיים בכירים ושרים האחראים על ענייני ביטחון.

על פי דיווחים אלה, החברים הם: הנשיא, יושב ראש מועצת השורא (הפרלמנט) וראש הרשות השופטת.

המועצה כוללת שני נציגים שמונו ישירות על ידי חמינאי, בנוסף לשר המודיעין ולרמטכ”ל.

ההנהגה הצבאית במועצה מיוצגת על ידי מפקדי משמרות המהפכה וצבא איראן. דיווחים מצביעים על כך שמפקד המטה המרכזי של ח’אתם אל-אנביה במשמרות המהפכה הוא גם חבר במועצה, על פי ה”טהרן טיימס”.

מועצת ההגנה היא תת-מועצה ייעודית שהוקמה על ידי המועצה העליונה לביטחון לאומי, אשר משתמשת בסמכויותיה החוקתיות לפי סעיף 176 כדי להקים גופי משנה כמו מועצת ההגנה והמועצה לביטחון לאומי, על פי כלי התקשורת האיראניים.

בעוד שהמועצה העליונה לביטחון לאומי תהיה אחראית על סוגיות, מדיניות ואסטרטגיות כלליות של ביטחון לאומי, מועצת ההגנה תתמקד בעניינים צבאיים ובפרט בפיקוד על פעולות בזמן מלחמה.

 

מלחמה פוטנציאלית

השאלה המעסיקה רבים בתוך איראן ומחוצה לה היא: האם הקמת מועצה זו סוללת את הדרך למלחמה קרובה עם ישראל, או שמא מדובר בניסיון להרתיע אותה?

חוקר העניינים האיראניים חסן ראדי אמר לרשת “אלחורה” כי איראן רוצה לשלוח “מסר לישראל קודם כל, ובמידה פחותה לארצות הברית ולדעת הקהל המערבית, לפיו טהרן מוכנה למלחמה”.

“כעת המשטר רואה את עצמו שוב במלחמה, ולכן הוא החיה את המוסד הזה ומתכונן צבאית, ביטחונית ובכל הרמות”, מוסיף ראדי.

הקמת המועצה התרחשה במקביל להצהרותיו של מפקד צבא איראן, אמיר חתאמי, לפיהם טהרן אינה רואה באיום “האויב” כאילו הוא  נעלם או הסתיים.

במהלך פגישה עם מפקדים ובכירים בכוחות היבשה של צבא איראן ביום ראשון, אמר חתאמי כי הצהרותיו של המנהיג העליון עלי חמינאי, בהן הדגיש כי “עלינו להתייחס לאחוז אחד מהאיום כאיום שלם”, משקפות את הצורך לא לזלזל באויב או להתייחס אליו כלא מסוכן.

“המשימה העיקרית של המועצה הלאומית העליונה להגנה היא לתאם ולאחד את תכנון ההגנה בתגובה לאיומים הגוברים שבאו בעקבות התקיפות האוויריות של ארה”ב וישראל ביוני 2025”, אומר סנם וקיל.

 

מצב מלחמה

בסך הכל, הסבירות למלחמה מחודשת בין איראן לישראל נותרה גבוהה, אך אופייה והיקפה תלויים בגורמים רבים.

תוכנית הגרעין של איראן נחשבת לאיום העיקרי על ישראל.

כל התקדמות בתוכנית העשרת האורניום של איראן עלולה להוות “קו אדום” שידרבן את ישראל לפתוח במתקפה רחבת היקף מחודשת על איראן.

“איראן עדיין מחשיבה את עצמה כמצב מלחמה”, אמר אלן אייר, חוקר דיפלומטי במכון למזרח התיכון.

“אם תקראו את התקשורת האיראנית ואת התגובות הרשמיות, תגלו שהם רואים במצב הזה הפסקת אש זמנית, ומניחים שמעשי האיבה יתחדשו.”

אייר, בכיר לשעבר במחלקת המדינה האחראי על ענייני איראן, מציין כי “ישראל גם אמרה שאם תראה סימנים לכך שאיראן מנסה לבנות מחדש את יכולות ההגנה האווירית שלה, ייצור הטילים או תוכנית הגרעין שלה, היא תחדש את התקיפות”.

מצד שני, ארצות הברית מנסה להימנע מלהיסחף למלחמה ישירה וכוללת עם איראן, אך יחד עם זאת, היא אינה שוללת שימוש בכוח צבאי כדי להגן על האינטרסים שלה ועל אלו של בעלות בריתה באזור.

ביוני האחרון, וושינגטון פתחה בתקיפות נגד שלושה מתקני גרעין איראניים גדולים: פורדו, נתנז ואספהאן.

איראן הגיבה למתקפות אלו בשיגור תקיפות טילים על בסיס חיל האוויר אל עודיד בקטאר, הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון.

אלן אייר אומר, “ארצות הברית אמרה שהיא לא מתנגדת לחידוש הפעולה הצבאית של ישראל, וגם לא לעשות זאת בעצמה במידת הצורך. לכן, למרות שאין כרגע פעולה צבאית, ההנחה האישית שלי היא שהפסקת האש שברירית”.

 

מנהיג רשמי ומנהיג בפועל

עלי לריג’אני, יועץ למנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, הוא המועמד לתפקיד ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, כך דיווחה סוכנות הידיעות פארס, המזוהה עם משמרות המהפכה האיראניים, ביום שישי.

מאחר והמועצה העליונה להגנה לאומית היא גוף משני של המועצה העליונה לביטחון לאומי, מנהיגה בפועל יהיה לאריג’אני, לא פז’שקיאן, לדברי ראדי.

ראדי שולל את האפשרות שנשיא איראן יעמוד בראש המועצה, “וגם אם חמינאי ימנה אותו, אחריותו תהיה פורמלית בלבד”.

קרדיט: אלחורה   קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות